חלב ודבש – מקבץ טרנס* קצרים

זיקנה, גילוי עצמי, הורות, עבודה, אלימות של המשטרה:
5 סרטים מרתקים מסינגפור, איטליה, פרו, ארה"ב המציגים צדדים
מחייהם וחייהן של א.נשים מהקהילה הטרנסג'נדרית מכל קצות העולם.
אורך המקבץ כ-80 דקות

טקסים וסיפורים – מקבץ ישראלי תיעודי קווירי

התחרות לסרט הקצר הישראלי נושאת פרס ע״ש מורן צפריר לקידום ועידוד היצירה הקולנועית הלהט"בית-ישראלית.
לסרט הטוב ביותר ע״פ צוות השיפוט יוענק פרס הוקרה ומענק על סך 2,000 ש״ח.
לאחר ההקרנה "שאלות ותשובות" עם היוצרים.
אורך המקבץ כ-75 דקות

מסע ללא גבולות – אנימציה קווירית

גרמניה, פינלנד, ארה"ב, קרואטיה, ברזיל, טיוואן וגם ישראל ישתתפו במקבץ הקצרים הכי צבעוני והכי ורסטילי בפסטיבל. היסטוריה קווירית, החיים היום, סקס, אהבה, טרנסיות, א-בינריות וגם תמנון אחד. אלו בהחלט לא סרטי האנימציה שמציגים בבתי הקולנוע.
אורך המקבץ כ-80 דקות

הדיבר השלישי – מקבץ קווירי תיעודי

.


הקרנה חינם למנויי סינמטק


.

3 סרטים מרתקים המביאים אל המסך סיפורים יוצאי דופן מארבע קצות עולם,
ביקור באיטליה ומפגש עם קהילה צבעונית וייחודית, סיפורם המפתיע של בתי הקולנוע הארוטיים בדרום קוריאה וגם מפגש עם קהילת נודיסטים מולטי משיכתית.
אורך המקבץ כ-100 דקות

מחויבות לחיים

סרט תיעודי מרתק ומרגש, הצולל עמוק לתוך הסיפור האמיתי והמפותל של המאבק נגד HIV\איידס בלוס אנג'לס. יצר אותו הקולנוען התיעודי האגדי ג'פרי שוורץ, שהצגנו סרטים רבים שלו בפסטיבל במהלך השנים, ביניהם "אני דיוויין", "בולוורד! סיפור הוליוודי", ו-"ויטו". הסרט מציג מחקר מקיף אודות האנשים והארגונים שהקדישו את חייהם למציאת תרופה לאיידס והתמודדות עם המחלה החל משנות ה-80 המוקדמות, כאשר הנגיף הקטלני התחיל להתפשט. רופאים, פעילים חברתיים ואנשים מעולם הבידור עשו מאמצי על לפעול בחברה שלא הייתה מוכנה לקבל את המציאות של המחלה המסתורית הזו.

הסרט התיעודי הזה מלא בקטעי סרטים שוברי לב, ראיונות עומק עם הפעילים וסיפורים אישיים של רוק הדסון, אליזבת טיילור ודיוויד גפן. הסרט מספק מבט אינטנסיבי ומקיף על ההשפעה של משבר בריאות עולמי על כולם – החל מהקהילות הכי מוחלשות בלוס אנג'לס ועד העשירים והמפורסמים. "מחויבות לחיים" מספק תזכורת מפוכחת לכך שהמאבק ב-HIV\איידס לא הסתיים, ובמקביל מציע מבט מלא תקווה כיצד אנשים יכולים לעשות שינוי עמוק כאשר הם מתאחדים.

לרדוף אחרי "צ'ייסינג איימי"

סב (Sav) רודג'רס בן ה-12 צפה בילדותו בסרט "לרדוף אחרי איימי" ("Chasing Amy") עשרות פעמים וחייו השתנו לנצח. הוא מפתח קרבה, אולי אפילו סוג של אובססיה, ללהיט משנת 1997, אשר מעצב את זהותו כקוויר. כאשר סב מתבגר, הוא מחליט להפיק ולביים סרט תיעודי שבוחן את תפקידו של "Chasing Amy" בתרבות הקווירית. הוא אף זוכה לתמיכה ושיתוף פעולה של במאי הסרט, קווין סמית', אחד היוצרים האמריקאים העצמאיים המשפיעים ביותר בשנות ה-90. עם זאת, ככל שההפקה של הסרט התיעודי נמשכת, רודג'רס מבין שהמורשת של הסרט שונה ממה שהוא דמיין לעצמו. הוא מתחיל להבין דברים חדשים על עצמו, על מערכת היחסים עם בת זוגו וגם על זהותו המגדרית.
"לרדוף אחרי "צ'ייסינג איימי" הוא חגיגה קולנועית של זהות ותרבות קווירית. מבט מחודש מרגש על קלאסיקה ביסית מורכבת, המספקת הצצה לאיך הופיע הרעיון ליצירת הסרט "לרדוף אחרי איימי", מה התחולל מאחורי הקלעים, מה עלה בגורלם של מי שהשתתפו בסרט בעקבות ההצלחה המסחרית הגדולה שלו ואיך כל זה השפיע על היוצר סב רודג'רס.
קווין סמית', התסריטאי והבמאי של הסרט המקורי, נותן לרודג'רס יד חופשית לחלוטין ומדבר באופן גלוי לב גם על הרגעים הלא נעימים שבתהליך. בין המרואיינים הנוספים, כוכבת של הסרט ג'ואי לורן אדמס שגילמה את איימי, התסריטאית והשחקנית גווינבר טרנר (המוכרת מהסרט הלסבי הקלאסי "Go Fish") שהיתה מעורבת באופן אישי בסרט והבמאי אנדרו אהן ("פייר איילנד").

עשרים אלף מינים של דבורים

סרט הביכורים המופלא של אסטיבליז אורסולה סולגורן השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין וזיכה את סופיה אוטרו, השחקנית הצעירה בת ה-10, בפרס לתפקיד הראשי הטוב ביותר.

מדובר בדרמה משפחתית פסטורלית, אפילו ניתן להגדיר את האווירה שלה כאימפרסיוניסטית. הסרט צולם בחבל הבאסקים שבצפון ספרד ועוקב אחר חופשת הקיץ של אם ושלושת ילדיה. על רקע סביבה כפרית שמרנית לוסיה בת השמונה אינה יכולה עוד לשמור בבטן את הסוד שלה.

אסטיבליז אורסולה סולגורן, שזהו סרטה הארוך הראשון, יוצרת דרמה שטופת שמש וחשופה באופן רגשי.
היא לוקחת את הקהל למסע קולנועי אינטימי כאשר היא מתארת את עולמן של גיבורות הסרט – הבת, האם, הסבתא והנשים השונות החיות בכפר הבסקי שבו הן הכוח המניע והשולט. הן מגוונות ושונות כמו המינים הרבים שיש לדבורים. סולגורן, שגם כתבה את התסריט, מטפלת בנושא בעדינות ויוצרת תחושה טבעית, לעיתים על סף ההתבוננות. התגלית סופיה אוטרו מספקת כאן הופעה קורעת לב שלא תשאיר עין אחת יבשה בתום הסרט.

בשיתוף שגרירות ספרד

מקום משלנו

לילה ורושני הן שתי נשים טרנסג'נדריות המחפשות בית חדש לאחר שנאלצו לפנות את הדירה הקודמת שהן שכרו. עד מהרה הן עתידות לגלות שזהו עוד חלק מהמסע המתמשך שלהן להכרה בתוך חברה שרוצה להרחיק אותן אל השוליים ולא לתת להן הזדמנות להיות חלק מהחיים "הנורמטיבים" בדירה מכובדת. ככל שהחיפוש אחר בית חדש נמשך, חברויות חדשות פורחות ועזרה מגיעה ממקומות לא צפויים.

"מקום משלנו" הוא פרויקט קולנועי מיוחד מלא חמלה ואהבה שנוצר על ידי הקולקטיב החברתי\קולנועי "אקטרה". הסרט מתאר את המציאות הלא פשוטה של נשים טרנסג'נדריות בהודו, אבל לעומת סרטים אחרים בנושא, התוצאה מלאה אופטימיות ומשדרת תקווה.

מי אני לא

ביצירה תיעודית עדינה ומרגשת זו אנחנו נחשפים לסיפורם של שרון-רוז המתמודדת על תואר מלכת היופי בדרום אפריקה ולסיפורו של הפעיל החברתי דימקאטסו (Dimakatso), שני אנשים שונים מאד אחת מהשני. ישנו דבר אחד המחבר ביניהם: שניהם אינטרסקס. על אף שהשניים מגיעים מעולמות שונים לחלוטין, הם מספקים תמיכה אחד לשניה כאשר הם מנווטים את חייהם בין החלטות וגילויים במסעות ייחודים הנוגעים בשלל נושאים, כגון: זהות, יחסי משפחה, בריאות, רומנטיקה ובסופו של דבר קבלה עצמית.

הבמאית הרומניה טונדה סקוברן ליוותה במשך חמש שנים את חייהם של שרון-רוז ודימקאטסו והתהליך האישי שגיבורי הסרט עוברים נחשף מול המצלמה. התוצאה הינה רבת עוצמה מבחינה רגשית ומהפנטת מבחינה ויזואלית. אחת המפיקות בפועל של הסרט היא השחקנית זוכת פרס האוסקר, פטרישיה ארקט.

זוכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל TLVfest 2023. 


הקרנת הסרט בשיתוף פעולה עם העמותה "פרויקט גילה" וחלק מההכנסות הינן תרומה לעמותה.

על העמותה

עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית (ע"ר טרנסג'נדרים למען צדק חברתי) הוקמה בשנת 2010 על ידי קבוצת אקטיביסטיות שפעלו יחד בפריפריה הכלכלית-חברתית-גיאוגרפית. העמותה נקראת על שם גילה גולדשטיין ז"ל, שחקנית, אמנית, עובדת מין ומהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסית בישראל.
העמותה לוקחת חלק בעיצוב ושינוי מדיניות, הנגשת ידע, והעברת הכשרות. ב-2022 הקימה את המרכז הטרנסי, המרכז הקהילתי-שירותי הראשון בישראל לקהילה הטרנסית. מטרות העמותה הן קידום שוויון זכויות עבור הקהילה והעצמה אישית וקהילתית, מתוך אמונה עמוקה שחופש וגיוון מגדרי הופכים כל חברה לטובה יותר לכולם.