גלינה מארחת + הקרנה של "סיוט ברחוב אלם 2: נקמתו של פרדי"

סרטי אימה – פאנל בנושא הייצוג הגאה בסרטי אימה

משתתפים:
אור סיגולי, מנהל אומנותי בפסטיבל הקולנוע בירושלים, מבקר קולנוע בבלוג "סריטה"
גילי פורת, מנחה בפודקאסט קולנוע הטראש וקאלט "טראשטוק"
אלעד שלו, עורך אתר "סרט" ומדור מאקו גאווה
יובל אדלמן, מלכת הדראג ציונה פטריוט

לאחר הפאנל, הקרנת הסרט:

40 שנה לסרט הכי הומואי וקאמפי בסידרת הסרטים של "סיוט ברחוב אלם". 

העלילה מתרחשת חמש שנים אחרי אירועי הסרט הראשון, בהם פרדי קרוגר הובס לכאורה. משפחה חדשה, משפחת וולש, עוברת לגור בספרינגווד, רח' אלם 1428, הבית שבו התגוררה בעבר ננסי תומפסון (גיבורת הסרט הראשון).

הבן ג'סי וולש, בן ה-17, עובר לגור בחדרה הישן של ננסי. כצפוי פרדי קרוגר צץ בסיוטים שלו ודורש ממנו שהוא יהרוג בשבילו. הוא משתלט על גופו של ג'סי כדי לבצע שלל רציחות על מנת לחזור לחיים בעולם האמיתי.

הסרט מכיל סאבטקסט הומואי מודחק לכל אורכו. את הדמות הראשית ג'סי מגלם מארק פאטון (שכבר גילם נער הומו ב-"חזור הביתה ג'ימי דין, ג'ימי דין" בגרסת ברודווי וגם בגרסה הקולנועית) והוא זכה לתואר Scream King הראשון. בסרט תמצאו בר אפלולי המכיל גברים לובשי בגדי עור, סצנת מלתחות, בזמן שחברתו מנסה להתמזמז איתו ג'סי בורח אל חדר השינה של חברו העירום, שלט "אין כניסה לבנות" על דלת חדר השינה של ג'סי ושלל הפתעות קאמפיות משעשעות. התסריטאי דייוויד צ'סקין הודה שהוא הטמיע בתסריט סאבטקסט קווירי בנוגע ליציאה מהארון ותשוקות מיניות חד מיניות.

רוברט אנגלונד המגלם את פרדי קרוגר בכל סרטי הסדרה הודה שהליהוק בשחקן מארק פאטון היתה מכוונת בשל זהותו המינית.

אלכוהול בחסות שניט

בחזרה לארץ עוץ

40 שנה לסרט האימה הפנטסטי שהופק על ידי אולפני דיסני. מדובר בסרט המשך לא רשמי לסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939, אבל התוצאה הרבה יותר אפלה ודומה יותר ברוחה לסדרת ספרי עוץ המקוריים מאת ליימן פרנק באום. העלילה מבוססת על עלילת הספרים "ארץ עוץ המופלאה" (1904) ו"עוצמה מעוץ" (1907). הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית האפקטים הטובים ביותר.

עלילת הסרט מתרחשת שישה חודשים לאחר ההרפתקה הראשונה של דורותי בארץ עוץ. לאחר שדורותי חזרה לקנזס היא מתקשה במיוחד להסתגל לחייה בחווה המשפחתית. בשל האובססיה המתמשכת של דורותי לארץ עוץ ומשום שהיא מתקשה לישון בלילות דודתה ודודה דואגים לשלומה. דודתה לוקחת אותה למרפאה המתמחה בטיפול באלקטרותרפיה (זרמים חשמליים) על ידי האחות ווילסון המפחידה. דורותי מבוהלת ובורחת מהמרפאה. היא מוצאת את עצמה בחזרה בארץ עוץ. עם שובה דורותי נחרדת לגלות שארץ עוץ נכבשה בינתיים על ידי מלך הגמדים המרושע והמכשפה מאמבי. דורותי יוצאת למסע מסוכן כדי להציל את ארץ עוץ ומתלווים אליה חברים חדשים ביניהם תרנגולת מדברת, ראש דלעת, טיק-טוק וראש של אייל צפוני. השחקנית הבריטית ג'ין מארש גרמה להמון ילדים תמימים שצפו בסרט הזה לסיוטים. בואו לגלות למה.

באדיבות דיסני+

באפי ציידת הערפדים

"באפי ציידת הערפדים" לא זכה להצלחה גדולה במיוחד כאשר יצא בבתי הקולנוע בשנת 1992, אבל עם השנים הצטבר לו קהל מעריצים בזכות ההומור הקמפי המוגזם שלו והפרשנות המודעת לעצמה לז'אנר הערפדים. הניסוי הקולנועי החריג הזה הדהד בקרב מעריצים שהעריכו את הטון הייחודי שלו, שלראשונה שילב בתוך סרט ערפדים קומדיה נעורים תיכוניסטית קאמפית מוגזמת שהשתעשעה באופן מבריק עם הקלישאות של הז'אנר. העובדה שמדובר בגיבורה יוצאת דופן בדמות מעודדת בלונדינית המחסלת ערפדים בשלל דרכים מגוונות עדיין מפתיעה בתעוזתה בראשית שנות ה-90. ההצלחה הענקית של הסדרה כמובן תרמה רבות לשימור המותג ולמרות השוני המהותי בנימה של הסדרה, הפופולריות שלה הזניקה גם את מעמדו של הסרט. הנוסטלגיה לתרבות הפופ של שנות ה-90 חיזקה גם היא את מעמדו. אם לא תמצמצו אולי גם תבחינו בריקי לייק כמלצרית ממורמרת, בן אפלק כשחקן כדורסל ואלכסיס ארקט כערפד DJ.

באדיבות דיסני+

ווסטלר – ממזרח לחומה

בחור אמריקאי מלוס אנג'לס מבקר את פליקס הגרמני המתגורר במערב ברלין. השניים יוצאים לטיול יום במזרח ברלין שם הם פוגשים את תומאס. תומאס ופליקס מתאהבים אך החומה מפרידה ביניהם, בדומה לכל גרמניה באותה תקופה אפלה. פליקס מנסה לשמור על מערכת היחסים של השניים חזקה ויציבה על ידי ביקורים קבועים אצל תומאס בצד המזרחי של החומה, אך זה מעלה את חשדם של הרשויות המזרח גרמניות. תומאס מחליט להסתכן ולהימלט למערב גרמניה, האם הוא יצליח?

"ווסטלר – ממזרח לחומה" ראוי לציון בזכות התיאור הריאליסטי של מערכת יחסים הומוסקסואלית בברלין המפוצלת לשניים בשל החומה. הסרט צולם בחלקו במזרח ברלין, ללא אישור הרשויות במזרח גרמניה. התוצאה היא אחד הסרטים המדוברים ביותר של שנת 1985.

בשיתוף שגרירות גרמניה

זה גילה, זה אני

סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק עם קהל שחוזר מדי שנה וממלא את האולם במטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן כדורגל צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)

GAY USA

עותק משוחזר של הסרט התיעודי האמריקאי הראשון באורך מלא מאת ועל אנשים במצעדי הגאווה בארה"ב.

אחד מחלוצי הקולנוע הגאה, הבמאי ארתור ג'יי ברסאן ג'וניור, גייס צוותי צילום ברחבי המדינה כדי לתעד מצעדי גאווה בסן פרנסיסקו, ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, סן דייגו ופילדלפיה. הסרט גם מכיל קטעים נדירים ממצעד הגאווה הראשון בניו יורק בשנת 1970 ומהמצעד הראשון בסן פרנסיסקו בשנת 1972, וכן ראיונות עם אקטיביסטים וצועדים. הסרט ממחיש את הכעס של קהילת הלהט"ב שהרגישה מותקפת באותה שנה בעקבות קמפיין השנאה הלהט"בופובי של אניטה בראיינט ופשעי השנאה נגד הקהילה שהתקיימו בעקבותיו. באותה נשימה הצפייה בסרט ממחישה גם את הכוח העצום והחשיבות של המצעדים.

"Gay USA" מציע קולאז' מרהיב, תוסס ויפהפייה של שנה מדהימה בהיסטוריה של הקהילה הגאה. הסרט מעביר מסר חזק של תקווה וגם על כוחה המנצח של אהבה.

בשיתוף קולנוע בובות

TLVFest
Privacy Overview

This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.