ידיים קשורות

במרכז הסרט "ידיים קשורות" עומדת מערכת יחסים סבוכה ורגישה בין אם מבוגרת לבנה החולה. כמו באגדה הידועה "פרח לב הזהב" שבה יוצא ילד לחפש אחר הפרח שיציל את אמו החולה, כן ב"ידיים קשורות", בהיפוך תפקידים, יוצאת האם להשיג עשב (גראס) אשר יגאל את בנה ממכאוביו. יציאה נדירה מהבית, שאמורה הייתה להיות קצרה, הופכת למסע ארוך אל תוך הלילה התל-אביבי, שבו עולות מן העבר תמונות המאיימות להפיל חומות של הכחשה, מאחוריהן הסתתרה האם במשך שנים.

חסד מופלא

עותק דיגיטלי משוחזר של סרטו האחרון של עמוס גוטמן, שנחשב לפסגת יצירתו הקולנועית.

יונתן בן ה-18 עזב את בית אמו כדי לחיות בעיר הגדולה תל־אביב, אך הוא אינו מאושר. סדר היום שלו מופר כשהוא פוגש את תומאס, גבר בשנות ה-30 לחייו, שחזר ארצה אחרי שנים רבות בניו־יורק כדי להיפרד מאמו וסבתו. הוא מנסה לשקם את מערכת היחסים המורכבת שלו עם שתיהן, ומסתיר את היותו חולה איידס. בין תומאס ליונתן מתפתח קשר הססני. יונתן הנלהב תולה את כל תקוותיו לאושר בחברו החדש, אך תומאס המרוחק והמסתורי יודע שהקשר ביניהם הוא בהכרח זמני. כוחה של האהבה מכה בפניו של תומאס, שכורע תחת הפחד מהמוות.
“חסד מופלא” נוצר בתחילת שנות ה-90, לפני עידן הפוליטיקלי-קורקט בכל הנוגע למחלת האיידס, ועם זאת הוא עדיין מצליח לרגש בזכות הבימוי העדין והמשחק המעולה.

הסרט זכה בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים ב-1992 ובעוד שלל פרסים בינלאומיים.
על הצילום היפיפיה של הסרט אחראי אמנון זלאייט ועל המוסיקה המקורית המופלאה ארקדי דוכין. ערכה למופת עינת גלזר-זרחין.
העותק המשוחזר הופק בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים בשיתוף קרן הקולנוע הישראלי ומפעל הפיס.

תודה מיוחדת למורין פרידמן.

קטע מתוך "עמוס גוטמן: במאי קולנוע"

בעילום שם

כשאודי היה בן 16 הוא חטף כדור בבטן. זה היה כאשר אדם חמוש התפרץ למקום מפגש של נוער גאה במרכז תל-אביב. במהלך הפיגוע הנורא שזעזע את קהילת הלהט"ב, נרצחו ניר כץ וליז טרובישי, ו-11 נערות ונערים נפצעו, ביניהם גם אודי.
כשהוריו ואחיותיו הגיעו לבקר אותו באיכילוב, אודי היה עדיין בארון. שאלות קשות לא נשאלו. היום, 13 שנה אחרי הרצח בברנוער, שמבצעו עדיין לא נתפס – אודי יוצא למסע בו הוא פותח פצעים ישנים, מתמודד באומץ עם הטראומה, ומדבר לראשונה עם משפחתו על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.

הסרט הופק במסגרת סרטי הגמר של בית הספר לתקשורת וקולנוע – סמינר הקיבוצים, בסיוע הקרן החדשה ו-yes דוקו.

הקרנה בשיתוף ארגון חוש"ן

   

מתחת לצל של השמש

בכורה תל-אביבית

מטקו, גבר אתיופי בן 42, משתחרר מהכלא 15 שנים אחרי שרצח את אשתו. הוא מחפש את בנו היחיד, שהיה בן שנתיים בזמן הרצח, ומגלה שהוא עובד בזנות. הגילוי זורק אותו למציאות מנוכרת בעולם האפל והמוזנח של דרום תל־אביב. עם שחרורו, קיווה מטקו להתרחק מעולם הפשע, אך כעת הוא נגרר לשם בחזרה בעל כורחו. הוא מבין שכדי להציל את בנו יהיה עליו לבצע מעשה שעלול להחזירו לכלא ולהפריד אותו שוב מבנו – והפעם לנצח. זהו סרט על אדם שחש כי גורלו נחרץ, המקבל הזדמנות לגאול את עצמו.

מסע אל אסף

אסף קרול היה אמן בנשמתו. הוא צייר את שלוש התקופות המשמעותיות והקשות בחייו. את הציורים הוא לא חשף בפני העולם, אלא שמר אותם לעצמו.
לאחר שנפטר ממחלת הסרטן בגיל 39, יוצאים הוריו למסע בעקבותיו ומנסים ללמוד ולהכיר את בנם אסף.

ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר

זוכה הפרס הסרט הישראלי הטוב בפסטיבל דוקאביב 2023

ענבל פרלמוטר הפכה לאגדה עוד בחייה. היא פרצה לתודעה המקומית כסולנית להקת "המכשפות" שהביאה קול חדש במוזיקה, בתרבות ובפתיחות למיניות אחרת. דרך יומניה האישיים וקטעי ארכיון נדירים, הסרט מביא את סיפורה של דמות אייקונית ישראלית.

באדיבות yes דוקו

לא משנה היכן

כשאיתי מגלה שבת זוגתו שינתה את שמה ל-'סילבר' ויוצאת מהארון כג׳נדר-פלואיד, עולמו מתערער ויחסיהם עומדים במבחן.
״לא משנה היכן״ הוא סרט דוקו-דרמה אינטימי ורגיש המחפש אחר קבלה ובית בין נופיה הקסומים של איטליה לנוף המדברי של נאות סמדר.

לחיות כאילו יש מחר

יומן המחלה שכתבו בפייסבוק הוריה של נעם בת ה-22, סחף המונים שנשאבו לדרמה של הצעירה המבריקה שחלתה בסרטן נדיר וחיה עם בת הזוג שלה עד מותה. אלפי זרים הגיעו להלוויה ולשבעה, שתועדו מבוקר לליל. החשיפות המדהימות והמצמררות סייעו למשפחה להתמודד עם האבל.

עצרת זיכרון לברנוער, ערב התרמה לנפגעי פשעי שנאה והקרנת הסרט "בעילום שם”

עצרת הזיכרון לברנוער

האירוע יתחיל בשעה 20:00, יכלול נאומים, הקרנת הסרט "בעילום שם" ופאנל מסכם: אמצעים לסיוע לנפגעי פשעי שנאת להט"ב, בהשתתפות נפגעים בפיגוע בברנוער ועו"ד נמרוד גורנשטיין.
כניסה חינם בהרשמה מראש כאן.

בערב יגויסו תרומות להקמת מערך סיוע, תמיכה וליווי לנפגעי טרור להטבופובי בעבר ובעתיד.

הנחייה: אהוד (אודי) מרדכי
דוברות:
איילה כץ – אמא של ניר כץ ז"ל
יוני בוקס – נפגע פיגוע בברנוער
אנה שילנסקי – נפגעת פיגוע בברנוער
קסם תומאס – נפגעת פיגוע בברנוער
נציגי נוער מאיגי (ארגון נוער גאה)
שירה: אסף אלון, יוני בוקס
ליווי מוסיקלי: דור פישר

לתרומה לחץ כאן


.


בעילום שם

כשאודי היה בן 16 הוא חטף כדור בבטן. זה היה כאשר אדם חמוש התפרץ למקום מפגש של נוער גאה במרכז תל-אביב. במהלך הפיגוע הנורא שזעזע את קהילת הלהט"ב, נרצחו ניר כץ וליז טרובישי, ו-11 נערות ונערים נפצעו, ביניהם גם אודי.
כשהוריו ואחיותיו הגיעו לבקר אותו באיכילוב, אודי היה עדיין בארון. שאלות קשות לא נשאלו. היום, 13 שנה אחרי הרצח בברנוער, שמבצעו עדיין לא נתפס – אודי יוצא למסע בו הוא פותח פצעים ישנים, מתמודד באומץ עם הטראומה, ומדבר לראשונה עם משפחתו על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.

הסרט הופק במסגרת סרטי הגמר של בית הספר לתקשורת וקולנוע – סמינר הקיבוצים, בסיוע הקרן החדשה ו-yes דוקו.



בתום הסרט יתקיים פאנל מסכם: אמצעים לסיוע לנפגעי פשעי שנאת להט"ב, בהשתתפות נפגעים בפיגוע בברנוער ועו"ד נמרוד גורנשטיין

אנה שילנסקי
אוריה (טום) גרשון
אור גיל
אודי מרדכי
עו"ד נמרוד גורנשטיין
הנחיית פאנל: רעות נגר

האירוע בהפקת איגי ובשיתוף המרכז הגאה של עיריית תל אביב יפו, האגודה למען הלהט"ב בישראל, סמינר הקיבוצים ופסטיבל הקולנוע הגאה


         

   

זה גילה, זה אני

 

סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק עם קהל שחוזר מדי שנה וממלא את האולם במטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן כדורגל צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)