טרנסג'נדרס 2022 Archives

שתי עונות

בין גבעות עפר אדומות, שמיים כחולים ושדות אגבה ירוקים ניצב "שתי עונות", מפעל טקילה מקומי צנוע כמו של פעם, שנאבק על הישרדותו מול המפעלים הגדולים וחברות בינלאומיות המשתלטות על ייצור המשקה האלכוהולי המקסיקני המסורתי. בראש המפעל שולטת ביד רמה מריה גרסיה, יורשת העסק המשפחתי ומגדלור לעיירה כמעסיקה המרכזית של תושביה. כדי לעזור לה לפקח על ניהול החברה, היא שוכרת את שירותיה של רפאלה, שנוכחותה התוססת מייצרת תקווה נחוצה גם במפעל הצמא לנס וגם עבור מריה. כאשר מגיפה מתמשכת ושיטפון בלתי צפוי גורמים לנזק בלתי הפיך, מריה נאלצת לעשות כל שביכולתה כדי להציל את מקור הכלכלה והגאווה העיקרי של הקהילה שלה. "שתי עונות" מתאר ללא מאמץ ובפשטות קסומה את החיים הכפריים, את המסורת והאומנות שעומדות מאחורי הכנת הטקילה.
תרזה סאנצ'ס בתפקיד ראשון בקולנוע כובשת את המסך כאישה בעלת אופי חזק הנלחמת על המורשת המשפחתית ויוצאת למלחמה נגד התאגידים הזרים שמשתלטים על העיירה הכפרית שלה.

קצרים קווירים מאוקראינה

מקבץ סרטים קצרים חשוב ואקטואלי המביא אל המסך הגדול את הסיפור של חברות וחברי הקהילה הלהט"בקית באוקראינה.
שני סרטים המתארים את המציאות היום יומית בזמן המלחמה עם רוסיה, סרט שמתמקד בסיפורה של צעירה טרנסית אקטיביסטית וקומדיה דרמטית על חתונה של צעיר צועני שעומד בפני החלטה גורלית.

אורך המקבץ כ-75 דקות.

זה גילה, זה אני

ההקרנה תכלול שאלות ותשובות עם הבמאי.

סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק עם קהל שחוזר מדי שנה וממלא את האולם במטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה כזכר בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)

ארון הקודש

“ארון הקודש” היא סדרת רשת דוקומנטרית על להט”בים דתיים שהופקה עבור תאגיד השידור הציבורי “כאן”.
כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הסדרה בת 7 פרקים באורך של 6-9 דקות. בכל פרק אנו פוגשים דמויות שונות, סביב רגע אחד משמעותי – דייט, הריון, ברית, חתונה, מפגש משפחתי, הכנות לחג, ויום הולדת לילד. הסדרה מצולמת בסגנון “זבוב על הקיר”. היא מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטייה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי. דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים, הצופים מכירים את הלבטים, הקשיים, הפשרות וההצלחות של הדמויות.

מיקס טרנסג'נדרס בינלאומי

קולנוע טרנסג'נדרי מסביב לעולם: קולנוע קאמפי מטייוואן, שירה פיוטיות מאינדונזיה, ריאליזם קשוח ממקסיקו, דרמת מסע לילית מארה"ב, טרגדיה משפחתית מספרד, הורות טרנסג'נדרית מברזיל וקומדיה קצרה ומפתיעה מגרמניה. מגוון קולנועי עשיר המביא אל המסך הגדול רצף רחב של דמויות וסיפורים על הרצף הטרנסי.

אורך המקבץ כ-90 דקות.

אנימציה קווירית

סרטי אנימציה קווירים קצרים מרחבי העולם. כל סרט בסגנון אחר של ציור, עם מבע קולנועי מיוחד משלו. הסרטים עוסקים בשלל נושאים של מגדר, מיניות, זהות מינית, היסטוריה, אהבה וכמובן, האובססיה של העולם המודרני לאפליקציות הכרויות ו-סלפי.
התכוננו ל-80 דקות מסחררות ומקוריות.

מועדון ספורט לוטוס

צולם בקמבודיה במשך 5 שנים, "מועדון ספורט לוטוס" הוא סיפור התבגרות מעורר השראה.
במרכז הסרט ליק (Leak), נער טרנסג'נדר מתבגר, שמשחק כדורגל בקבוצת הנשים של קמפונג צ'נאנג, ופאן ואן (Pa Vann), גבר טרנס מאמן הקבוצה, שמהווה דמות אב ל-ליק ולשחקנים ושחקניות אחרות בצוות.
פא ואן בן ה-61 הקים את קבוצת הכדורגל ב-2009 כדי לעודד סולידריות בין שחקנים.יות מכל המגדרים והזהויות. בנוסף, הוא גם פתח את ביתו למתבגרים היותר הפגיעים ולעתים קרובות חסרי הבית, כולל ליק, ובכך סיפק לשחקנים ושחקניות מהקהילה הגאה מקום בטוח להיות בו הם עצמם.
אחרי שנים רבות בהן חי עם פא ואן, ליק, מונע על ידי הלחץ להרוויח יותר כסף עבור משפחתו ולאחר שנאלץ לעזוב את קבוצת הכדורגל בגלל גילו, מקבל החלטה שוברת לב לעבור לבירת קמבודיה, פנום פן, ולהשאיר מאחור את האדם האחד שהוא הכי אוהב.