קולנוע טרנסג'נדרי מסביב לעולם: קולנוע קאמפי מטייוואן, שירה פיוטיות מאינדונזיה, ריאליזם קשוח ממקסיקו, דרמת מסע לילית מארה"ב, טרגדיה משפחתית מספרד, הורות טרנסג'נדרית מברזיל וקומדיה קצרה ומפתיעה מגרמניה. מגוון קולנועי עשיר המביא אל המסך הגדול רצף רחב של דמויות וסיפורים על הרצף הטרנסי.
אורך המקבץ כ-90 דקות.
סרטי אנימציה קווירים קצרים מרחבי העולם. כל סרט בסגנון אחר של ציור, עם מבע קולנועי מיוחד משלו. הסרטים עוסקים בשלל נושאים של מגדר, מיניות, זהות מינית, היסטוריה, אהבה וכמובן, האובססיה של העולם המודרני לאפליקציות הכרויות ו-סלפי.
התכוננו ל-80 דקות מסחררות ומקוריות.
צולם בקמבודיה במשך 5 שנים, "מועדון ספורט לוטוס" הוא סיפור התבגרות מעורר השראה.
במרכז הסרט ליק (Leak), נער טרנסג'נדר מתבגר, שמשחק כדורגל בקבוצת הנשים של קמפונג צ'נאנג, ופאן ואן (Pa Vann), גבר טרנס מאמן הקבוצה, שמהווה דמות אב ל-ליק ולשחקנים ושחקניות אחרות בצוות.
פא ואן בן ה-61 הקים את קבוצת הכדורגל ב-2009 כדי לעודד סולידריות בין שחקנים.יות מכל המגדרים והזהויות. בנוסף, הוא גם פתח את ביתו למתבגרים היותר הפגיעים ולעתים קרובות חסרי הבית, כולל ליק, ובכך סיפק לשחקנים ושחקניות מהקהילה הגאה מקום בטוח להיות בו הם עצמם.
אחרי שנים רבות בהן חי עם פא ואן, ליק, מונע על ידי הלחץ להרוויח יותר כסף עבור משפחתו ולאחר שנאלץ לעזוב את קבוצת הכדורגל בגלל גילו, מקבל החלטה שוברת לב לעבור לבירת קמבודיה, פנום פן, ולהשאיר מאחור את האדם האחד שהוא הכי אוהב.
גרסתו הקולנועית המלאה של הסרט התיעודי הנפלא והמרגש מאת שאולי מלמד, בהקרנה חד פעמית בפסטיבל בנוכחות גיבורי הסרט.
צפייה מחודשת בקלטות וידאו שצילמו בילדותם חושפת את סיפורי התבגרותם של ארבעה להט”בים: שאולי שחקר את מיניותו עם המצלמה, טום אוריה שהתייצב מולה באומץ, בתי שתיעדה את חברותיה ורומיה שמגלה את ניצני הדראג שלה.
ה-'מוקסים' (muxes) היא קבוצה ייחודית של א.נשים במדינת Oaxaca שבדרום מקסיקו. הם אחת הדוגמאות למגדר שלישי מרחבי העולם, והוכחה לכך שהנורמות המגדריות עשויות להיות נזילות יותר ממה שאנו חושבים.
"פינלנדיה" הוא סרט מרהיב על קהילה שלא רבים מכירים. מרתה היא מעצבת אופנה שהוטלה עליה משימה לחקור את האופנה התוססת של קהילת המוקסים עבור קו בגדים חדש של חברה יוקרתית. היא מתחזה לתיירת סקרנית מספרד, מתיידדת עם ראשות הקהילה ומסתירה את כוונותיה האמיתיות. ככל שהקשרים בין מרתה לחברותיה החדשות הולכים ומתהדקים, כך היא מתחילה לפקפק ביושר המשימה שאליה נשלחה.
בסרטו העלילתי הראשון, הבמאי הוראסיו אלקלה מביא אל המסך הגדול את נופיה המדבריים המרהיבים של דרום מקסיקו ומשלב בסרט אחד גם קולנוע אומנותי הנוגע בפיוט וגם קולנוע מלודרמטי עלילתי סוחף. זוהי יצירה קולנועית מלאת אהבה לקהילת המוקסים.
בשיתוף שגרירות מקסיקו
"להיות צ'רלי" היא סדרת רשת קצרה על החיפוש אחר זהות.
צ'רלי, בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, עדיין חי עם אמם רוונה (Rowena), שאין לה שליטה על חייה או על כספי המשפחה. שניהם נודדים מעבודה לעבודה ונראה שרק מוזיקת ראפ היא קבועה עבור צ'רלי ומהווה פורקן לרגשות שלהם. צ'רלי עובד ביום כשליח ושם לב יותר ויותר שהציפיות של הסובבים אותם לא תואמות את מה שצ'רלי מרגישים. בנוסף, יש מתח במשפחה. אחותה של רוונה, פאביה, מנסה לגבות חובות שהתעכבו זמן רב וגורמת לתגובת שרשרת. יותר ויותר, צ'רלי מוטרדים מהשאלה "לאן אנחנו שייכים?".
גילוי הזהות הלא-בינארית של צ'ארלי, מזניק לא רק אותם, אלא גם את סביבתם, מחוץ לאזור הנוחות שלהם ומערער אמיתות, שלכאורה, היו בלתי ניתנות להפרכה.
ההקרנה באדיבות ZDF
בשיתוף מכון גתה
התסריטאית-במאית-שחקנית מישל אלן חוזרת ל TLVFest לאחר שהצגנו בעבר שניים מסרטיה: "בוץ' ג'יימי", ו-"S&M סאלי". סרטיה הקודמים היו קומדיות מהנות שריסקו סטריאוטיפים מגדריים, ואילו הפעם אלן מוכיחה שהיא לא רק יוצרת קומית מוכשרת אלא גם יוצרת דרמטית איכותית. "אולי ביום מן הימים" חושף את הצד הרציני שלה כקולנועית. הפעם היא עוסקת במערכות יחסים, שברון לב וזיכרון ולמרות הרבדים הדרמטים, הסרט עדיין שופע הומור.
אחרי שבת זוגה נפרדת ממנה, ג'יי יוצאת לטיול ברחבי ארה"ב עם תיק שיש בו דברים בסיסיים וטלפון ישן. היא מגיעה אל ביתה של חברת ילדות בקליפורניה ונסחפת אל זרם של זכרונות מרירים-מתוקים מהילדות שמציפים אותה. המשבר מגיע כאשר היא מבינה שבת זוגה לשעבר כבר יוצאת עם מישהי אחרת. במקביל היא מכירה את טומי, סטנדאפיסט חובב, שמתגלה כיותר משעשע מחוץ לבמה. עם אהבת נעוריה בחדר הסמוך ובת הזוג לשעבר שעדיין מתכתבת איתה בצ'אטים, ג'יי חייבת להחליט האם היא מתכוונת לצאת מהלימבו שהיא כלואה בו.
