לאן הסוסים הולכים למות


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


דניאל הוא אמן חזותי שלא יכול למצוא יותר השראה, עד שהוא פוגש שלוש נשים החיות ונושמות את הלילה: מנואלה, דיווין וקנדיס. הן הופכות למוזות שלו, אך יש לכך גם מחיר.
יצירה קולנועית צבעונית, מפתיעה ומהפנטת.

מוגבל לצפיה מגיל 18 ומעלה.

פאקינג דיפרנט סאו פאולו


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


הסרט הרביעי בסדרת הסרטים המרתקת של המפיק כריסטיאן פיטרסן.
אחרי שתיעד מה יוצרים גייז חושבים על מיניות לסבית ולהיפך בערים ברלין, ניו-יורק ותל אביב – המפיק הגרמני נחת בברזיל ובדק עם היוצרים הגאים של סאו פאולו מה הם חושבים על מיניות גאה. היוצרים, מרביתם צעירים, עוסקים במיניות בעזרת סגנונות קולנועיים שונים ומייצרים פסיפס צבעוני ולעיתים נועז של עיר רב-גונית.
זוג לסביות מזדקן החי חייו עשרות שנים, צייר הנמשך לאובייקט שלו והציור המתגלגל במשך עשרות שנים מבית לבית, גבר סטרייט המעוניין לשכב עם צמד חשפניות המתגלות כזוג לסבי, כנסיה המורכבת מגייז וטרנסג'נדרס, צעיר נשא איידס נחשף מול המצלמה ועוד שלל תכנים מסקרנים שחלקם יעוררו גם מחלוקת.

סרטים בתוך המקבץ:
"Flaca" – Herman Barck
"After Lunch" – Rodrigo Diaz Diaz, Elzemann Neves
"1718, 1972, 2009" – Joana Galvão, Monica Palazzo
"Um Olhar" – Joana Galvão
"Casa" – René Guerra
"Ronda" – Max Julien
"Dues do Impossível" – Luciana Lemos
"Under the Skin" – Sílvia Lourenço, Sabrina Greve
"Happily Ever After" – Ricky Mastro
"Dykeland" – Gustavo Vinagre

פאקינג דיפרנט XXY


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


החלק השישי בסדרת סרטי "פאקינג דיפרנט" ממשיך לשבור מוסכמות. אחרי שהתמקד ביוצרות ויוצרים הומואים ולסביות בערים שונות בעולם, ברלין, ניו-יורק, תל אביב, סאו פאולו וגם נעשתה גירסת XXX, החליט המפיק קריסטיאן פיטרסן לבקש מיוצרות ויוצרים טרנסג'נדרס מכל רחבי העולם ליצור סרטים קצרים על היבטים של מיניות מנקודת המבט שלהם.
התוצאה היא שבעה סרטים קצרים שהם תערובת צבעונית ומגוונת הכוללת תרומות מיוצרי סרטים תיעודיים כגון: ג'קי באייר ("יוליה", "בית הבושה") וגוון האוורת` ("היא הנער שהכרתי") ויוצרי סרטי פורנו כגון באק אנג'ל ומור ויטל הישראלית.
המוטו של הסרט: "לשבור סטריאוטיפים, ליצור בלבול ולחגוג את הגיוון!".
מוגבל לצפיה מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין ועירום.

טריילר

ראיון עם היוצרים

סרטים בתוך המקבץ:
“Jesse” – Buck Angel
“Convincing Authenticity” – J. Jackie Baier
“Grid & Grind” – Felix Endara and Sasha Wortzel
“TransAction” – KAy Garnellen
“A Woman with a Past” – Gwen Haworth
“Internal Body Shots” – Jasco Viefhus
“Mor Vital” – Mor Vital

זה גילה, זה אני


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק שיש לו מטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן כדורגל צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)

גוף שלישי


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט הביכורים העלילתי יוצא הדופן של הקולנוען התיעודי זוהר מלינק עזרא (“על הרצף”) והאמנית הישראלית המתגוררת בברלין, רועי ויקטוריה חפץ.
העלילה מספרת את סיפורה של ויקטוריה, בת 36, שנמצאת בעיצומו של תהליך התאמה מגדרית בו היא לומדת לחוות את זהותה בדרך חדשה. ויקטוריה משוועת לחוות שחרור מהכבלים של הגוף. במשך לילה אחד אנו מתלווים אליה למסע אינטימי וכואב, המותח את גבולות הגוף והנפש.
“גוף שלישי” הוא חוויה אומנותית טהורה היוצרת תחושה שאנו צופים בפיסת חיים ריאליסטית לחלוטין ולא בסרט עלילתי. “גוף שלישי” דורש את תשומת ליבו של הצופה לכל אורך 76 דקותיו הטעונות רגשית. אין ספק שמדובר באחת היצירות הקולנועיות הישראליות המקוריות והנועזות שנוצרו בשנים האחרונות.

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה.

שיחה עם יוצרי\ות ומשתתפי\ות הסרט:

שפה משותפת


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


TLVFest 2020 – פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר

דרמה ריאליסטית עצמאית רבת עוצמה שגם עשתה היסטוריה לאחר שנבחרה לתחרות בפסטיבל ונציה 2019.
לא לעתים קרובות סרט של אשת קולנוע טרנסג’נדרית שגם ביימה, כתבה ואף מככבת בסרט בתפקיד הראשי נבחר לאחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים בעולם.
אוליביה (איזבל סנדובל) היא אשה טרנסג’נדרית פיליפינית ללא גרין קארד, שעובדת כמטפלת של אולגה (לין כהן), אישה רוסיה מבוגרת, בברייטון ביץ’, ברוקלין.
כשהאפשרויות להשגת מעמד חוקי בארצות הברית אוזלות, דווקא אז אוליביה מסתבכת במערכת יחסים רומנטית עם אלכס (אמון פארן), נכדה של אולגה.

שיחה עם הבמאית איזבל סנדובל:

הניצחון של סדום


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרטו מסחרר החושים של הבמאי הארגנטינאי העצמאי גויו אנצ’ו הוא אירוע קולנועי נדיר בעוצמתו.
לילה אחד, תוך כדי עיסוי אירוטי, משורר מספר על זיקתו לקומנדו טרוריסטי פורנו מהפכני המציע להשמיד את האנרכו-קפיטליזם הפטריארכלי.
“הניצחון של סדום” הוא סרט קולקטיבי שנעשה על ידי קבוצת צעירים וצעירות בבואנוס איירס, רבים מהם עובדים בזנות. הם מרווים את צימאונם לשירה ופנטזיות פוליטיות באמצעות יצירת סרטים. הם משלבים סיפורים העשויים מחלומות הנגרמים על ידי זעם ורעב, שהוקלטו על פי עקרונות יצירת סרטי הגרילה – ללא מעורבותם של מוסדות מבוססים שיכולים למתן את תוכנם המטריד. הם משתמשים בשפה מפורקת, שנולדה מתוך האסתטיקה המסורתית של הקולנוע המהפכני באמריקה הלטינית.
מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה. 

10 אזהרות ל”הניצחון של סדום” מאת גויו אנצ’ו

1.
This film is an aesthetic provocation. The language it proposes does not emulate the languages ​​of productions made with capital, it creates its own language from poverty, not to describe poverty, but to express from poverty. We do not show marginalized people, from a supposed documentary objectivity, but we collectively recreate, from the margins, the dreams of revenge that marginality produces.

2.
Yes, the movie is difficult to watch. This is because we are reformulating language. A new language tailored to our marginal production conditions, because we cannot continue creating with the criteria of oppression. A language really born on the margins has to be, from its very foundations, different from the languages ​​produced in the centers of wealth. Paraphrasing Evita, we can say that only a language born out of poverty can free audiovisual production from the conditioning of the privileged. The film should be judged on its own law, which is the one proposed by itself. A law of the margins.

3.
So our films look poor technically, but they are rich in linguistic proposal. We follow Fernando Birri’s aphorism “a technically perfect cinema is immoral in an imperfect world”. Our films are messy, but neatness is a petty bourgeois value. Our films are militantly poor and untidy.

4.
We sincerely believe that the future, not only of cinema, but of all humanity, in these moments of dizzying concentration of the world’s wealth, lies in the creation of languages ​​that defy the censorship imposed by concentrated capital. Censorship of substance and form. A language born on the margins, with different canons of excellence and commitment. A language born from the tradition of guerilla cinema. A language such as that of The Triumph of Sodom.

5.
The film is a political provocation in its content. As we are working on the margins, we take the opportunity to say everything that can only be said on the margins. It would not make sense to make a guerrilla film without a guerrilla content. Thus we have crossed the line in many respects. No institution has intervened in it, and it would never have passed the filter of any institution. We hoist this with pride: The Triumph of Sodom is the most extreme film to come out in a long time in the Spanish-speaking world.

6.
The Triumph of Sodom is declamatory and the characters are unambiguous. Ambiguity, at a time of the global resurgence of fascism, has turned reactionary. We have reached the point where the lack of political commitment to an art that is not committed for one thing or the other, has itself become an enemy to fight. We refuse to continue to accept ambiguity as a positive value.

7.
We find again the ambiguity on a broader level, in the black humor that relates it to the imaginary crimes of Sade, Buñuel or Lautréamont, which invert the moral foundations of reality. We rediscover it on the line that separates real action from the absolute freedom that we must defend in artistic simulation. Here no one really thinks of going out to castrate straight males, but it does help them to imagine themselves without the overwhelming weight of their genitals.

8.
In a world of clones and photocopies. The triumph of Sodom is unique, you will not find another like it. Difficult to label, it resets the possibilities of fiction, makes fun of technical limitations and expands the limits of documentary.

9.
Its production is strictly marginal. A significant part of the participants are marginal. We are or have been in circumstances of prostitution or in situations of extreme social vulnerability. From there we collectively recreate our visions of anger, hope and humor against all established order.

10.
Produced without money, all its work has been for militancy, with the commitment not to betray our joint artistic freedom and the same mission: to subvert capitalist morality, cement the fall of patriarchy and stimulate the liberation of bodies, because The Triumph of Sodom It is also The Triumph of Love.

אליס ג’וניור


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


אליס ג’וניור בת ה-17 היא יוטיוברית מצליחה. במהלך צילום סרטון לערוץ היוטיוב שלה, שבו היא מספרת על הנשיקה הראשונה לה היא כל כך מחכה, אביה נכנס לחדר ומודיע מול המצלמה שהם עומדים לעזוב את העיר רסיפה הברזילאית התוססת ולעבור לעיירה קטנה ושמרנית בדרום.
אליס צריכה להכין את עצמה לחיים אחרים לחלוטין. אליס היא נערה טרנסג’נדרית המורגלת לחיי העיר הגדולה ולסביבה פלורליסטית, בדיוק ההפך מהתיכון הקתולי השמרני שאליו היא מגיעה, שבראשו עומדת מנהלת צרת אופקים.
“אליס ג’וניור” קטף פרסים רבים ובצדק רב. מדובר בקומדיה מפתיעה ברעננותה ופשוט אי אפשר שלא לעמוד בפני הקסם הבלתי נדלה של הכוכבת אן סלסטינו, שכמו גיבורת הסרט התגלתה גם היא ביוטיוב.

סיפורי-T


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


To purchase in English, scroll down

עם תקציב מינימלי, אבל עם המון מוטיבציה ואומץ, אשת הקולנוע הטרנסג’נדרית העצמאית, קריסטינה מאקה, מגישה לצופים סרט קולנוע ראשון בשם “סיפורי-T”.
הסרט מחולק לשלושה פרקים ומספק הצצה לחייהן הלא פשוטים של ג’נט ושל ונסה, שתי חברות, נשים טרנסג’נדריות המתגוררות בברלין ונתקלות במצבים מסויטים שונים.
“סיפורי-T” היא יצירה צעירה ברוחה, בוסרית בעשייתה אבל העוצמה של הצפייה בה משאירה חותם.
מאקה מצליחה לערער את שלוות הצופה ולסחוף אותו בסצנות הלא פשוטות שחלקן צולמו ב- one-shots מורכבים, הנמשכים במשך דקות ארוכות ומצליחים ללכוד גם את הלך הרוח של הגיבורות וגם את האווירה המנוכרת של ברלין הלא ממש ידידותית לגיבורות הטרנסג’נדריות של הסרט.
קולנוע קווירי, עצמאי, אמיתי.

בקרו בערוץ היוטיוב של קריסטינה

T-Stories – Available Worldwide

Directed by: Kristina Maca
Production: Kristina Maca
Cast: Kristina Maca, Alyha Love, Brian Wiese
Germany/Mexico, 2020, 74 minutes, English
Click here to view the film
With a minimal budget, but with a lot of motivation and courage, the independent transgender cinema artist, Kristina Maca, provides viewers with her first feature film “T-Stories”.
The film is divided into three episodes and provides a non-chronological glimpse into the difficult lives (and sometimes nightmarish situations) of the two transgender girlfriends, Janet and Vanessa, living in Berlin.
T-Stories” is a young work in its spirit, immature in its making, but the power of watching it leaves a mark.
Maca manages to upset the viewer’s serenity and sweep them into the complicated scenes, some of which were shot in complex one-shots that last for long minutes, and manage to capture the mood of the heroines but also the alienated atmosphere of Berlin that is not really friendly to the film’s transgender heroines.
"T-Stories" by  Kristina Maca is truly a kicking ass independent queer film.
Click here to view the film

Visit Kristina youtube 

פנטזיות על קלידים: סיפורו של בוורלי גלן-קופלנד


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


כבר מתחילת הקריירה שלו, בוורלי גלן-קופלנד (יליד 1944) היה אאוטסיידר: הסטודנט השחור היחיד למוזיקה קלאסית באקדמיה למוזיקה בקנדה. הוא גם היה אחד הבודדים שהיה מחוץ לארון בראשית שנות השישים כאשר זו עדיין הייתה עבירה פלילית. במשך זמן רב חי גלן-קופלנד כאישה לסבית – עד שהבין שהוא טרנסג’נדר. תקליטי הג’ז העממי שגלן-קופלנד הקליט בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת לא זכו להכרה, כמו גם האלבום של מוזיקת העידן החדש האלקטרוני שהוציא בשנת 1986 – “פנטזיות על קלידים”. שלושה עשורים לאחר מכן, אספן תקליטים יפני מחליט להוציא את התקליט מחדש ובגיל 74 בוורלי גלן-קופלנד סוף כל סוף זוכה להכרה המקצועית שלה הוא כל כך ראוי.
הסרט מלווה את גלן בסיבוב ההופעות שלו עם צוות נגנים צעיר וצבעוני, במהלכו הוא חושף את סיפור חייו המרגש ויוצא הדופן.

זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר TLVFest 2020.
מנימוקי צוות השיפוט: הצפייה בסרט משולה לשיטוט בגן זן יפהפה. האופטימיות והשמחה השורים על גיבור הסרט מדביקים גם את הצופים שזוכים להתוודע לנקודת מבט ייחודית על זהות גאה, על קהילתיות רב-דורית, על חיי יצירה ועל העוצמה הגלומה בהקשבה עיקשת לאמת פנימית.