גייז 2025

הקרנה מיוחדת לציון 20 שנה בהנחייתו של איש הקולנוע, תום שובל ("הנוער", "מכתב לדויד", "הד קולך", "חיים ללא כיסוי" ועוד…) 

מני, נער בן 17, לובש רק בגדים אופנתיים, מתעניין במוזיקה עכשווית, אוהב קולנוע ועובד בזנות. יש לו תינוקת משותפת עם מיקה, זונה צעירה ונרקומנית, אמא מאמצת שהיא גם זונה טרנסג’נדרית מזדקנת ולקוחות שיוצרים אתו קשר דרך הטלפון הנייד. לילה אחד הוא פוגש את טל, גם הוא זונה ממין זכר. קליינט מזדקן מזמין אותם לביתו. אחרי העבודה השניים מחליטים להעביר את הלילה ביחד. בין לילה החיים שלהם זוכים לקבל ממד אחר, אבל האם התקווה הקטנה שצצה בלבם יכולה לשנות את דרך החיים שלה הם התרגלו כבר מגיל צעיר? בבוקר הם קובעים להיפגש יותר מאוחר במועדון. עד לפגישה הלילית המיוחלת שני הנערים יצטרכו להתמודד עם יממה רגילה ושוחקת של קליינטים, אנשים משולי החברה וגם אירועים בלתי צפויים. הנערים ילמדו כמה וכמה דברים על עצמם ועל יצר ההישרדות שלהם.

מנימוקי חבר השופטים בפסטיבל הסרטים באילת 2025 על הבחירה בו כסרט הישראלי הטוב ביותר : …"מצאנו בסרט "ילדים טובים" ספור קולנועי קשה לעיכול, אבל נוגע באומץ בעולם שלרוב אנו מעדיפים להתעלם מקיומו. הסרט תופס אותך, מכה בך, ומשאיר אותך שואל שאלות, מחפש תשובות וכואב. ועוד נקודה חשובה הוא הצד האנושי של הדמויות החיות בשפל – ולרב שומרות על צלם אנושי, ועל כך בהחלטה פה אחד, מצאנו את "ילדים טובים" ראוי לפרס."

---

ציטוטים מביקורות:

"'ילדים טובים' הוא סרט אינטנסיבי ונוקשה, שההגדרה 'הופך קרביים' צרה מלהכיל את הארועים המתועדים בו. האסתטיקה המלוכלכת, הסיפורים הקשים מנשוא, המשחק המשובח, כולם כמו דוחפים את הצופה לרחובות המצולמים וגורמים לו לייחל, ממש כמו לדמויות, לצפות, ולו לרגע קל, בזריחה של המחר." אהרון קשלס, "גלובס".

" 'ילדים טובים' מצליח במשימה בה נכשלים סרטים יקרים ממנו בהרבה – בניית עולם אמין, תקף ומרגש." מתוך המאמר "קידס" מאת ליאת סימון. פורסם ב" מערבון " – מגזין חדש לקולנוע.

"הפתעת השנה בקולנוע הישראלי – מצליח להעביר באופן אמין, בוטה ומצמרר את תחושות הניכור, הבדידות וחוסר האונים המאפיינים את עולמם של שני צעירים העוסקים בזנות". ריטה קורן, "מה יהיה" רשת ב' 30.09.05

ילדים טובים הוא סרט די אמיץ, פרויקט אישי ומרשים שעושה בדיוק מה שסרט עצמאי אמור לעשות: לא לרצות את כולם, לא לפנות לכל טעם … הערכתי את הכנות הרבה והמסירות שבעשייתו. יאיר רווה, פנאי פלוס 24.8.2005

"אהבתי את האנושיות שלו, יפה עשה סינמטק תל אביב כשהחליט להקרין אותו מדי חמישי בחצות" – אמיר קמינר, ידיעות אחרונות

"אי אפשר להתעלם מ'ילדים טובים' ומהצמרמורת שהוא מעביר בך" – דבורית שרגל, רייטינג

"'איידהו שלי' בתל אביב … יצירה מרשימה שמצליחה לרתק ולרגש. מעולה, לרוץ!!" – אבנר שביט, "העיר"

"גילה גולדשטיין בהופעת אורח חזקה וקורעת לב" – אינה מיכאלי, "עכבר העיר"

"הישג אחד אי אפשר לגרוע מאינדי ישראלי זה – נועזותו." – מאיר שניצר, מעריב

"קולנוע אישי ומעניין" – איריס לקנר, אתר iwoman

"Yair Hochner captures the grittiness of these young, vulnerable lives in a film that is surprisingly raw (especially for an Israeli film) and even a bit erotic" –

Gary M. Kramer, Philadelphia Gay News

"Hochner wisely offers hope in lieu of resolution, overcoming the limitations of his amateur video look". Shaun Brady, City Paper, Philadelphia

"With candor and documentary simplicity, writer-director Yair Hochner conveys the danger and loneliness of the urban sexual underworld and the fragile bonds that develop among people who can express anything but love." Albert Williams, Chicago Reader