הפרח הכחול של נובאליס


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


דירה צנועה בסאו פאולו היא מיקרוקוסמוס בפני עצמה, יקום רב שכבתי של מציאות ופנטסיה, ואכן היצירה התיעודית הניסיונית יוצאת הדופן "הפרח הכחול של נובאליס" היא הזמנה אינטימית לתוך עולמו של המשורר מרסלו דיוריו.
בין הכנת קפה לסטוצים מזדמנים, נחשף עולמו האישי ביותר. הספרים הם המפלט של מרסלו מהמציאות המורכבת ובמיוחד האובססיה שלו ליצירותיו והפילוסופיה של נובאליס. מרסלו חי את חייו בחיפוש אחר אותו פרח כחול וחמקמק. נראה שהוא חי את הפילוסופיה של נובאליס (שם העט של הסופר והמשורר הגרמני בן המאה ה-18 גאורג פיליפ פרידריך פון הארדנברג) על כל המשתמע מכך. על אף שהוא איננו יוצא מדירתו, מרסלו נמצא בכל מקום. בעולמו של מרסלו הממשי הוא דמיוני, והבלתי מציאותי הוא אמיתי. החיים הם רק תחילת המוות והגוף הוא רק כלי כדי להעביר את המסר של האמן.
הבמאים וינאגרה וקרנירו מספקים לנו יצירה מבריקה, משעשעת, רצינית וכנה. דיוקן אינטימי, רך, מפתה וכואב.
מוגבל לצפיה מגיל 18 ומעלה בשל ערום וסצנות מין מפורשות.

סקס והגייז הכסופים


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט תיעודי המספר את סיפורו של ארגון הדוניסטי לגברים הומוסקסואלים בגיל השלישי בניו יורק, שחבריו הקשישים משתתפים באופן פעיל במסיבות מין חודשיות.
הסרט חושף מי הם אותם גברים, את ההיסטוריה המשותפת שלהם ומדוע הם מקפידים על המנהג לחגוג מדי חודש את מיניותם גם בגיל שרבים מחליטים לפרוש מפעילות זו.
שיעור נהדר לכולנו!
מוגבל לצפיה מגיל 18+ בשל סצנות מין מפורשות.

טריילר 18+

 

גבר ליום


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


ההופעות והסדנאות של פעילת המגדר דיאן טור (Diane Torr) ברחבי העולם הם אגדיים.
בשלושים השנים האחרונות, מוקד עבודתה של האמנית הוא חקר ההיבטים התיאורטיים, האמנותיים והמעשיים של הזהות המגדרית.
הסרט התיעודי של קטרינה פיטרס מתבונן בסדנה של דיאן טור בברלין בה קבוצת נשים יוצאת לגלות את סודות הגבריות.
מה הופך גבר לגבר ואישה לאישה? בדיוק מתי ואיפה זהות מגדרית מעוצבת?
כל אחת מהסדנאות של טור מייצגת ניסוי מעבדה פתוח בהתנהגות חברתית בה נשאלת השאלה: האם ניתן בכוונה לחקות מודלים שונים וליצור מרחב בו ניתן לעבוד על מאפיינים גבריים או נשיים?

סוף עידן הקרוזינג


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


בעידן של אפליקציות דייטינג כמו Grindr, Scruff ואחרות, מי עדיין עושה קרוזינג?
"סוף עידן הקרוזינג" הוא אנתולוגיה נוסטלגית שחוגגת את זכרונותיהם של גברים הומוסקסואליים ממקומות שבהם ביצעו פעילות מינית אנונימית.
22 סרטים קצרים מאת טוד וורו, דייב היקי, אנטוני היקלינג, צ'רלס לום, בילי מילר, חאווייר סטנץ ואחרים המספרים ומשקפים את חווית הקרוזינג שכמעט ונעלמה מהעולם.
מוגבל לצפיה מגיל 18+ בשל ערום, מין ושפה בוטה.

BOTTOM


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט תיעודי לא לבעלי לב חלש!
מסעותיו בניו-יורק של גבר הנחוש לקיים כמה שיותר יחסי מין לא מוגנים עם כמה שיותר גברים במהלך שנה.
הוא מקפיד לספור את המפגשים המיניים עמו וגם מקפיד שהגברים אותם הוא פוגש יגמרו בתוכו.
סרט תיעודי סנסציוני הבוחן את ההתמכרותו של גבר למין לא מוגן ולזרע.
מוגבל לצפיה מגיל 18+ בשל ערום, סצנות מין ושפה בוטה.

גוטמן כפול חמש


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


פרויקט קולנועי ייחודי שהופק על ידי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVfest ובתמיכת קרן רבינוביץ'.
סרט המורכב מחמש אפיזודות שונות שנוצרו בהשראת סיפור חייו וסרטיו של הבמאי עמוס גוטמן. העלילות השונות בפרויקט נעות בין ז'אנרים וסגנונות קולנועיים שונים:
"My Funny Valentine" בביצועה של סיון לוי (שגם ביימה את הקליפ) נפתח בסיום הנמבר של אפולוניה גולדשטיין מהסרט "בר 51" (1986) של גוטמן אותו מבצעת גילה גולדשטיין, שעליה נכתבה דמותה של אפולוניה. הקליפ משחזר אלמנטים מהסרט המקורי ומשתתפים בו סמדר קילצ'ינסקי, כוכבת "בר 51", פולי רשף ששיחק את מנהל בית המלון ורבקה מיכאלי ששיחקה בכמה מסרטיו של גוטמן.
יואב ענבר לוקח אותנו אל תחילת שנות ה-80 ומתאר את סיפורו של ילד חיפאי טוב לב המחליט לעשות את הדרך מחיפה לגן ההומואים בתל אביב.
רוני אלמוג ואמיל ריי בסרט על במאי קולנוע בגיל העמידה המדבר עם הבמאי הצעיר מהסרט "נגוע" (1983) ותוהה מה השתנה בחיים הלהט"בים בשלושים השנים שחלפו.
יואב בריל מתחקה בסרט אנימציה אחרי אחד המנהגים הכי אינטימיים וציבוריים שיש – שני בנים מחזיקים ידיים.
סטפני אברמוביץ' מפגישה אותנו עם קטי גוטמן – עשרים שנים חלפו מאז שבנה היחיד עמוס נפטר מאיידס. היום היא מעזה לראשונה לגעת בפצעי העבר.
על קטעי המעבר המחברים בין הסרטים אחראי האנימטור מיש.

זה גילה, זה אני


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק שיש לו מטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן כדורגל צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)

אירופה אחרת


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


"אירופה אחרת" הוא מאמר המועבר דרך קולנוע ניסיוני וסיפורים קוויריים. קולה של האמנית קתי הופר מלווה את המסע של היוצרת סנגם שארמה, שהחל ברחבי אירופה בקיץ 2019 ונמשך עד התפרצות COVID-19.
על המסך נפרשים מרחבים אסוציאטיביים, דיוקנאות חזותיים של המקומות הרחוקים באירופה, הרחק ממקומות תיירותיים טיפוסיים. נופים במעבר, תמונות בתנועה שצולמו מתוך רכבות, מעבורות ותחבורה ציבורית.
את הויז'ואל מלווה שרשרת של מחשבות. הגבולות בין עובדות לזיכרונות הופכים לטשטוש. סיפור אישי שהופך לאוניברסלי. הקשר בין מרחב וזהות. כמיהה למרחקים לצד הבחירה לקשור את ההיסטוריה האישית לגיאוגרפיה של מדינה כחלק בלתי נפרד מזהות.
זוהי יצירה שמאתגרת את הקהל שלה ומציעה דרכים אלטרנטיביות חדשות לתפיסה ופרשנות, דרך חדשה לקרוא תמונות, צלילים וסיפורים, הכל מנקודת מבט נשית. כולנו יכולים להשתייך ונוכל למצוא בית אחד בשני.
שימו לב לסאונד המיוחד שהלחין המוזיקאי ההולנדי Machinfabriek, שמצליח גם לעורר תחושות של בידוד וניכור, אך צליליו עדיין רגועים וחמימים.

מר עור


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


בשנת 2018 התקיימה בפעם השנייה תחרות "מר עור" בעיר סאו פאולו בברזיל. הזוכה קיבל את התואר הנחשק מידיו של "מר עור" הראשון. מטרת התחרות היתה לקדם את תרבות העור בקרב הקהילה הגאה, אבל נראה שהיא יותר מעוררת את רוחות קהילת הפטיש בסאו פאולו.
הבמאי דניאל נולסקו משלב בין פנטזיות ארוטיות בהשראת טום מפינלנד לראיונות עם המתמודדים, השופטים, וגם הזוכה מהשנה הראשונה. התוצאה היא סרט תיעודי סקסי ונועז שהוא גם שיעור בהיסטוריה על תרבות הפטיש והעור הגאה. הסרט חושף את בצורה מרתקת את סצנת העור בעיר סאו פאולו וגם מצליח להיות בידור קולנועי קליל שידבר לא רק לאנשים המתעניינים בנושא.
מוגבל מגיל 18 ומעלה בשל ערום וסצנות מין.

פנטזיות על קלידים: סיפורו של בוורלי גלן-קופלנד


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


כבר מתחילת הקריירה שלו, בוורלי גלן-קופלנד (יליד 1944) היה אאוטסיידר: הסטודנט השחור היחיד למוזיקה קלאסית באקדמיה למוזיקה בקנדה. הוא גם היה אחד הבודדים שהיה מחוץ לארון בראשית שנות השישים כאשר זו עדיין הייתה עבירה פלילית. במשך זמן רב חי גלן-קופלנד כאישה לסבית – עד שהבין שהוא טרנסג’נדר. תקליטי הג’ז העממי שגלן-קופלנד הקליט בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת לא זכו להכרה, כמו גם האלבום של מוזיקת העידן החדש האלקטרוני שהוציא בשנת 1986 – “פנטזיות על קלידים”. שלושה עשורים לאחר מכן, אספן תקליטים יפני מחליט להוציא את התקליט מחדש ובגיל 74 בוורלי גלן-קופלנד סוף כל סוף זוכה להכרה המקצועית שלה הוא כל כך ראוי.
הסרט מלווה את גלן בסיבוב ההופעות שלו עם צוות נגנים צעיר וצבעוני, במהלכו הוא חושף את סיפור חייו המרגש ויוצא הדופן.

זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר TLVFest 2020.
מנימוקי צוות השיפוט: הצפייה בסרט משולה לשיטוט בגן זן יפהפה. האופטימיות והשמחה השורים על גיבור הסרט מדביקים גם את הצופים שזוכים להתוודע לנקודת מבט ייחודית על זהות גאה, על קהילתיות רב-דורית, על חיי יצירה ועל העוצמה הגלומה בהקשבה עיקשת לאמת פנימית.