הרדיקל

"הרדיקל" הוא דיוקן אינטימי של האימאם ההומו הראשון בעולם מחוץ לארון.
מוחסין הנדריקס היה מעצב אופנה מוסלמי בדרום אפריקה, שנאבק כדי לשלב בין המיניות שלו ובין אמונתו. הוא למד בפקיסטן במטרה להפוך לאימאם – כדי שיוכל להבין יותר לעומק את האיסלאם. לאחר שהחליט שהוא חייב להיות אמיתי לעצמו ולעולם, הוא יצא מהארון ב-1995, והקים את המסגד הגאה הראשון בקייפטאון (אחת משלוש ערי הבירה של דרום אפריקה) שהוליד את הרשת המוסלמית הקווירית העולמית. אחרי שהתבסס בדרום אפריקה הוא מחליט לעשות מעשה ולנסות לעזור לקהילות במזרח אפריקה החיות במדינות שבהן יש חוקים נגד הקהילה הלהט"בקית.

"הרדיקל" הוא הצצה לתוך עולמו של מוחסין הנדריקס ולמאבק שהוא מוביל לשוויון זכויות וביטחון אישי. זהו סרט שהוא הרבה יותר מרק דיוקן אישי של מוחסין וביקור במדינות אפריקה השונות, אלא יצירה קולנועית מעוררת השראה על אקטיביזם.

 

 

הקרנה בשיתוף הקרן החדשה לישראל

השיבה

אחרי שהצגנו בפסטיבל 2021 את "השבר", סרטה המעולה של הבמאית קתרין קורסיני, היא חוזרת עם דרמה מעניינת נוספת שהשתתפה בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן.
חדיג'ה (Khédidja) עובדת אצל משפחה פריזאית עשירה שהציעה לה לטפל בילדים שלהם במהלך חופשת הקיץ באי קורסיקה. היא מביאה איתה את שתי בנותיה המתבגרות ג'סיקה ופארה. זו הזדמנות עבור האם ושתי בנותיה לחזור לאי שעזבו בחופזה 15 שנה קודם לכן בנסיבות טרגיות. בעוד האם מתחבטת בזיכרונותיה, שתי הבנות מתמכרות לכל פיתוי הקיץ: מפגשים בלתי צפויים, חוויות אהבה ראשונה ומסיבות אל תוך הלילה. בין לבין גם צצות שאלות על העבר המשפחתי באי, מה שמוביל את הבנות לגלות שישנם צדדים נוספים לגרסה של אמן אותם היא לא חשפה.

כמו בסרטה הקודם, קורסיני יוצרת מיקרוקוסמוס חברתי של מתחים על רקע גזע, מין ומגדר עם סיפור נשי מעצים ומרגש. "השיבה" הוא דרמה שלא תשאיר את קהל אדיש לכל אורכו.

 

בשיתוף שגרירות צרפת

כל צבעי העולם הם בין שחור ללבן

במבינו (Bambino) הוא רווק מאושר החי בלאגוס, ניגריה. הוא עובד כנהג משלוחים ויש לו משכורת קבועה, גם אם הקידום שהובטח לו לפני זמן רב מעוכב. בשכונה הוא נחשב לאדם מוערך שעוזר כלכלית כמיטב יכולתו ונדיב כשאנשים מאחרים להחזיר לו חובות. יש לו מערכת יחסים עם שכנתו איפיינוה (Ifeyinwa) אך הוא לא ממש נלהב למסד אותה. כאשר במבינו פוגש את באווה (Bawa) הכריזמטי, השניים מתיידדים במהירות. במבינו מסייע לבאווה כמודל עבור תחרות צילום שהוא לוקח בה חלק וככול שתדירות הפגישות הולכת וגוברת כך גם מערכת היחסים בין השניים הופכת ליותר אינטימית.

הבמאי, התסריטאי והמפיק באבאטונדה אפלואו מביא אל המסך סיפור אהבה מאופק, תמים ורך בין שני גברים, בסרט על מציאת אהבה היכן שאתה הכי פחות מצפה לה.
מדובר ביצירה אמיצה במיוחד כי בניגריה יחסי מין הומוסקסואלים נחשבים לטאבו ועבירה פלילית, כאשר בדרום ניגריה מדובר בעונש של עד 14 שנות מאסר ובצפון ניגריה המוסלמית העונש הוא סקילה פומבית.

.


הסרט כלול בכרטיסית המועדון החודשי של TLVfest:
4 כרטיסים – 160 ₪ (40 ₪ לכרטיס) – לרכישה **
6 כרטיסים – 225 ₪ (37.5 ₪ לכרטיס) – לרכישה **
12 כרטיסים – 360 ₪ (30 ₪ לכרטיס) – לרכישה **

** הכרטיסיות לא תקפות לפסטיבל הקולנוע הגאה וכן תקפות להקרנות המועדון החודשי.


מחיר מיוחד לזכאים: נכים\חיילים\סטודנטים בהצגת תעודה מזהה בקופה בלבד.


 

מי אני לא

ביצירה תיעודית עדינה ומרגשת זו אנחנו נחשפים לסיפורם של שרון-רוז המתמודדת על תואר מלכת היופי בדרום אפריקה ולסיפורו של הפעיל החברתי דימקאטסו (Dimakatso), שני אנשים שונים מאד אחת מהשני. ישנו דבר אחד המחבר ביניהם: שניהם אינטרסקס. על אף שהשניים מגיעים מעולמות שונים לחלוטין, הם מספקים תמיכה אחד לשניה כאשר הם מנווטים את חייהם בין החלטות וגילויים במסעות ייחודים הנוגעים בשלל נושאים, כגון: זהות, יחסי משפחה, בריאות, רומנטיקה ובסופו של דבר קבלה עצמית.

הבמאית הרומניה טונדה סקוברן ליוותה במשך חמש שנים את חייהם של שרון-רוז ודימקאטסו והתהליך האישי שגיבורי הסרט עוברים נחשף מול המצלמה. התוצאה הינה רבת עוצמה מבחינה רגשית ומהפנטת מבחינה ויזואלית. אחת המפיקות בפועל של הסרט היא השחקנית זוכת פרס האוסקר, פטרישיה ארקט.

זוכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל TLVfest 2023. 


הקרנת הסרט בשיתוף פעולה עם העמותה "פרויקט גילה" וחלק מההכנסות הינן תרומה לעמותה.

על העמותה

עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית (ע"ר טרנסג'נדרים למען צדק חברתי) הוקמה בשנת 2010 על ידי קבוצת אקטיביסטיות שפעלו יחד בפריפריה הכלכלית-חברתית-גיאוגרפית. העמותה נקראת על שם גילה גולדשטיין ז"ל, שחקנית, אמנית, עובדת מין ומהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסית בישראל.
העמותה לוקחת חלק בעיצוב ושינוי מדיניות, הנגשת ידע, והעברת הכשרות. ב-2022 הקימה את המרכז הטרנסי, המרכז הקהילתי-שירותי הראשון בישראל לקהילה הטרנסית. מטרות העמותה הן קידום שוויון זכויות עבור הקהילה והעצמה אישית וקהילתית, מתוך אמונה עמוקה שחופש וגיוון מגדרי הופכים כל חברה לטובה יותר לכולם.

מחוץ לאוגנדה

רק לפני חודשים ספורים הפרלמנט של אוגנדה העביר חוק דרקוני נגד הקהילה הלהט"בית שהוא בין הקשים באפריקה – ביבשת שבה ביותר מ-30 מדינות הומוסקסואליות היא מחוץ לחוק.
בסרט דוקומנטרי עוצמתי זה, הרלוונטי באופן טראגי למציאות העכשווית, אנו פוגשים את פיליפ, חוסיין, רמי ושאמי – ארבעה פליטים אוגנדים שהם הפנים האנושיות של משבר מתגלגל. בהמתנה למקלט בשווייץ, הגולים הללו – שני גברים הומוסקסואלים, לסבית ואישה טרנסג'נדרית, חושפים באופן רגשי ופיזי את התחושה האיומה של להיות נרדף בארצך – ולפעמים על ידי משפחתך – על היותם מי שהם.

"מחוץ לאוגנדה" חוקר בעדינות את סיפוריהם של גיבוריו, נותן במה למילותיהם ובמקביל מפגיש את הקהל עם הפוליטיקאים ואנשי הדת המניעים את השנאה נגד הקהילה הגאה באוגנדה. התוצאה היא סרט המספק כמה מהרגעים החזקים והמרגשים ביותר שיוקרנו השנה בפסטיבל. זהו גם תמרור אזהרה נגד התהליכים המתרחשים בישראל בימים אלו.