זאב בין ברבורים

סרט קולנוע חדש מאת התסריטאי של "אהבה נושכת", "21 גרם" ו"בבל" ובכיכובו של השחקן הארגנטינאי המשובח, דריו גרנדיטי ("דבר אליה", "סיפורים פרועים", "חולייטה").

הסרט, שצולם בריו דה ז'ניירו ובפריז, נוצר בהשראת סיפור חייו של הרקדן יליד ריו דה ז'ניירו, טיאגו סוארס, בגילומו של מתיאוס אברו, ומערכת היחסים המיוחדת שהוא פיתח עם המנטור שלו, דינו קאררה הקובני, בגילומו של השחקן הארגנטינאי המעולה דריו גרנדינטי. סוארס, שגדל בפרברי ריו נהג להופיע עם חבריו ברחובות העיר בימים ובלילות בתחרויות ריקוד בין הרכבים שונים. בין לבין הוא התחיל עם בחורות וניסה להתפרנס מעבודות מזדמנות.

כאשר מציעים לו מלגה כדי להצטרף לבית ספר מקצועי לבלט הוא מפקפק ביכולתו לשרוד שם יום אחד, אבל מפגש עם דינו קאררה, מורה לריקוד חריף ומבריק מקובה (שגם מסתיר מחלה שהיה אסור לדבר עליה באותם שנים) עתיד לשנות את מהלך חייו של תלמידו ולהפוך אותו לכוכב בינלאומי ולרקדן הראשי בבלט המלכותי של לונדון במשך 14 שנים.

"זאב בין ברבורים" הוא סרט סוחף עם צילום מדויק, עריכה קצבית ופסקול משובח. בעזרת תסריט כתוב היטב ומשחק מעולה של כל צוות השחקנים, התוצאה היא יצירה קולנועית מעוררת מחשבה על חברות אמיצה בין שני גברים מעולמות שונים לחלוטין, על היכולת להשתנות ולהפוך לגרסה הטובה ביותר שלך כאדם.

ערב יפה, יום יפה

"ערב יפה, יום יפה", הבחירה הרשמית של קרואטיה לפרס האוסקר לשנת 2025 לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, הוא אפוס היסטורי סוחף ומחווה לאהבה, נאמנות, כוחה של האמנות והחברות.

הסרט, המשתרע על פני עשרות שנים, עוקב אחר האוהבים לוברו וננד וחברותם לכל החיים עם סטבן ואיוון, קבוצת פרטיזנים הומואים שהפכו לקולנוענים המנווטים את החיים ביוגוסלביה הקומוניסטית שלאחר מלחמת העולם השנייה. אולפני הסרטים שהם מנהלים עולים לתהילה, אבל הם נאלצים להתפשר על האמנות והאמונות שלהם כדי ליצור תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי. ככל שהם מצליחים יותר כך גם החדשנות הפוליטית של המשטר הפאשיסטי מחלחלת פנימה אל תוך האולפנים והם לפתע מגלים שחייהם בסכנה למרות שנחשבו לגיבורים שנלחמו בנאצים.

"ערב יפה, יום יפה", הוא קולנוע שופע, אינטימי וטעון פוליטית (המהדהד לאקלים הפוליטי הנוכחי גם בישראל). התוצאה היא יצירה קולנועית קורעת לב על התנגדות. סרט שהוא נגד דיכוי, נגד שתיקה ובעד החופש לחיות, לאהוב וליצור אמנות ללא פחד.

הקולנועית המוכשרת איבונה יוקה הסבירה כי הסרט נוצר בהשראת קרוב משפחה שנאלץ לשמור בסוד את מיניותו במשך רוב חייו (הומוסקסואליות עדיין הייתה בלתי חוקית בסרביה עד שנות ה-90).  שימו לב! הסרט מכיל סצנות מין מפורשות החוגגות את המיניות של גיבורי הסרט. בנוסף הסרט גם מכיל סצנות אלימות גרפיות קשות לצפייה.

בשיתוף האיחוד האירופי

מכתבי אהבה


שימו לב – ההקרנה בתאריך 24/10/2025 הינה מחוץ לסינמטק ת"א.


השנה היא 2014. נדיה (מוניה צ'וקרי) וסלין (אלה רומפף) מצפות לתינוקת ראשונה. נדיה בת ה-37, היא האם ההרה. סלין בת זוגה בת ה-32 היא מוזיקאית ו- DJ. סלין עדיין מחפשת את מקומה ואת תחושת הלגיטימציה תחת מבטם הבוחן של חבריה, אמה (פסנתרנית מחוננת שאת מרבית זמנה מעבירה בטיולים בעולם) והחוק הצרפתי שלא מקל על זוגות של לסביות המביאות יחד ילדים לעולם.

הבמאית/תסריטאית אליס דואר כתבה את התסריט על בסיס נסיונה האישי, לאחר שעברה על בשרה את אותם תהליכים. היא חוקרת ברגישות חמה ואנושית את הדמויות בסרט, את הקונפליקטים שצפים בזוגיות, הדילמות האישיות ועושה זאת באופן מלא אהבה ואמפתיה.

זוכות פרס הסזאר אלה רומפף ("נא", "התיאורה של מרגריט") ומוניה צ'וקרי (המשתתפת גם בסרט "אהבי אותי בעדינות" המציג בפסטיבל וגם בסרטיו של קסבייה דולן "פעימות לב" ו"לורנס בכל מקרה") מגלמות את הדמויות של נדיה וסלין בכנות, אהבה ואמפתיה מלאה. יש תחושה אמיתית של זוג נשים אוהבות שעוברות חוויה עצומה ומשנת חיים. הסרט הזה מוכיח שוב עד כמה שתי השחקניות פשוט מעולות.

בשיתוף שגרירות צרפת והמכון לתרבות צרפתית

קרוסלה

חוגגים את השבוע של השפה האיטלקית ב-TLVFest.

קבלת פנים לרוכשי הכרטיסים בשעה 16:30 בלאונג' של הפסטיבל (אולם 6) באדיבות שגרירות שוויץ והמכון לתרבות איטלקית

בנדטה בת 15 גרה באיטליה הכפרית עם הוריה ושתי אחיותיה הקטנות. אחרי העבודה אביה נהנה מתחביבו בתחזוקת מכוניות בעוד אמה מוציאה את תסכולה על בנדטה. כאשר יריד שעשועים מתקיים על מפתן דלת המשפחה, היא פוגשת באמנדה,  שחיה חיים עצמאיים ומתריסה נגד נורמות מגדריות. בנדטה מרותקת מיד לביטחון העצמי ולעצמאותה של אמנדה המבוגרת ממנה. השתיים בקושי מדברות; החברות הזהירה ביניהן אינה מונעת על ידי רגשות גדולים, אלא דווקא על ידי חיבה לבבית, סקרנות והכרה אחת בשנייה בשוני שלהן.

הבמאית קיארה בלוזי מתארת ​​את שתי הגיבורות ברגעים שקטים ומאפיינת אותן בדיוק פואטי שנדיר לראות בסרט התבגרות.

"קרוסלה" בוחן בעדינות חברות יוצאת דופן תוך שהוא חושף סיפור של גילוי עצמי ושחרור.

בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות / שגרירות איטליה
בשיתוף שגרירות שוויץ

סאמר סקול 2001

האלף השלישי בקושי התחיל וקין בן ה-17 עם שערו האדום חוזר למשפחתו ולדוכן השוק שלהם בצ'כיה לאחר עשר שנים אצל סבתו בווייטנאם. במקום קבלת הפנים החמה לה ציפה, הוא מוצא אב מנוכר, אם מודאגת ואח צעיר שאינו מרפה ממנו.

"סאמר סקול 2001" אולי מסופר בקלילות ועשוי בתנופה קולנועית מרשימה, אבל מדובר בסרט קולנוע מורכב ורב רבדים על הבדלים בין דורות וזהות תרבותית. מדובר ביצירה אותנטית המתארת סיפור התבגרות של צעיר החש זר בתוך הקהילה אליה הוא שייך בתוך מדינה זרה.

הבמאי/תסריטאי  דוז'אן דונג, בסרט הקולנוע הראשון שלו, מעביר את הסיפור המרגש באופן יוצא דופן וייחודי עד מאוד ומספק לקהל הצופים חובבי הקולנוע קול חדש ומסקרן שכדאי לעקוב אחריו בעתיד.

בשיתוף המרכז הצ'כי תל אביב

חבצלות לא בשבילי

באנגליה של תחילת שנות ה-20, אוון ג'יימס הוא סופר צעיר שמאושפז במוסד בגלל מיניותו. כשהוא מספר את סיפורו לאחות רגישה, הוא חושף את האהבה שחלק עם רופא נאה שהשתכנע שניתן לרפא את "המצב" המשותף שלהם. סרט הביכורים הרומנטי והעמוק של התסריטאי/במאי וויל סיפריד שופך אור על תקופה אפלה ובלתי ידועה ברובה בהיסטוריה של הקהילה הגאה.

הסרט "חבצלות לא בשבילי" ניחן באיכות הפקה קלאסית ואלגנטית בסגנון מרצ'נט אייבורי. אם אהבתם יצירות כמו "מוריס", "קרא לי בשמך", "זכרונות אהבה מפירנצה" או "זיכרונות מאחוזת הווארד", הסרט הזה בדיוק בשבילכם.

השחקן האירי פיון או'שיאה שכבר השתתף במספר סרטים להט"בים וגילם הומואים צעירים בארון כמו בסרטים "דייטינג אמבר" ו-"שטן נאה" מעולה בתפקיד הראשי. לצידו רוברט ארמאיו (שר הטבעות: טבעות הכוח), ארין קלימן (הפלקון וחייל החורף) וג'ודי בלפור (טד לאסו).

חיים שניים


שימו לב – ההקרנה בתאריך 26/10/2025 הינה מחוץ לסינמטק ת"א.


אחרי שהלהיטה את המסך ביצירת המופת "טיטאן", זוכת פסטיבל קאן 2021, השחקנית אגת רוסל חוזרת על המסך הגדול ביצירה אינטימית, קטנה ומרגשת. אליזבת (רוסל) מתאוששת מפרידה מבת זוגה. היא שוקעת כל כולה בעבודה בחברת קונסיירז' בפריז, ומלווה תיירים גסי רוח לדירות בסגנון Airbnb שהם שכרו כדי לשהות בהם במהלך המשחקים האולימפיים. זוהי עבודה מלחיצה שגורמת לה להתנייד ברחבי העיר. המנוחה היחידה שיש לה היא ניתוק מכשיר השמיעה שלה והתבוננות בציור "חבצלות המים" של מונה. הכל משתנה כשהיא פוגשת תייר צעיר ואנרגטי (אלכס לות'ר, "סוף הפאקינג עולם") בעוד העיר סביבה רוחשת אנרגיה לקראת האולימפיאדה. אלכס מוביל את אליזבת להרפתקאות בלתי צפויות.

"חיים שניים" היא יצירה על הקשרים הבלתי צפויים שאנו יוצרים בחיים. הסרט נוגע בנושאים של בריאות נפש ומוגבלות, אבל עושה זאת בחן רב. הסרט צולם ברחובות פריז, ומצליח ללכוד את הקסם האמיתי של בירת צרפת בלי קלישאות.

כלב כלב

יש גברים שהם פשוט כלבים! חואן במקרה מוצא אחד כזה בטבע בזמן חופשה פסטורלית עם בת זוגו וזוג חברים נוסף. הוא מאמץ אותו, רוחץ אותו, מאכיל אותו, משחק איתו ומעניק לו שפע של חיבה ואהבה. עם זאת, חברתו מזהירה מפני היקשרות יתר…

הפרובוקטור הארגנטינאי מרקו ברגר, ("המאהב של האסטרונאוט", "משחקי בנים") שאת סרטיו אנחנו מרבים להציג בפסטיבל, חוזר אלינו עם אגדה הומוארוטית אבסורדית ונועזת על הרצון האנושי להתחבר ליצור חי ונושם כאשר הקשר הופך מתמים לאינסטינקט חייתי ובסיסי. התוצאה מעוררת מחשבה על מערכות של יחסי שליטה גם במציאות היומיומית שלנו.

סיפור אמיתי

ג'וליו ואלסיו הם שני גברים הומואים בשנות העשרים לחייהם שנפגשים ברומא במהלך חודש אוגוסט לוהט. למרות היותם שונים אחד מהשני, הם נמשכים זה לזה. אלסיו שוהה בבירה רק לסוף השבוע. מערכת היחסים קצרת הטווח הזו תחשוף פצעים עתיקים ותכריח את שני הבחורים להתמודד עם רוך בלתי צפוי ופריחה של תחושה לא ממש מוכרת: אהבה.

"סיפור אמיתי" הוא ממתק איטלקי משובח על אהבה בעידן הדיגיטלי שבו הכל עולה ברשתות חברתיות ואיך הדבר משפיע על סיפורי אהבה של דור ה-Z שחי דרכן.

בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות / שגרירות איטליה

יש לילות שאני רוצה ללכת

נערים רבים בורחים מהכפרים והעיירות השמרניות אל העיר הגדולה מנילה בחיפוש אחר האושר. אבל העיר הזאת לא באמת מחכה לצעירים התמימים ורבים מהם מוצאים את עצמם מתפרנסים משירותי מין. כאשר אחד מהם מת, הם מחליטים למלא את משאלתו האחרונה – לחזור אל הכפר שלו.

הבמאי/תסריטאי פטרסן ורגאס מצליח לשחזר את החוויות של הצעירים, הבדידות בעיר הגדולה, הסכנה במפגשים מיניים עם לקוחות אלימים, הצורך להשתייך לחבורה ועל אחוות אחים בעת מצוקה.

צוות שחקנים צעיר ומצוין, צילום מרהיב, מוזיקה סוחפת, ויכולת של הבמאי לגרום לקהל להזדהות באמת עם חבורת הצעירים במרכז הסרט הופכים את "יש לילות שאני רוצה ללכת" לחוויה קולנועית עוצמתית ובלתי נשכחת.


בשיתוף שגרירות הפיליפינים

TLVFest
Privacy Overview

This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.