מועדון ספורט לוטוס

צולם בקמבודיה במשך 5 שנים, "מועדון ספורט לוטוס" הוא סיפור התבגרות מעורר השראה.
במרכז הסרט ליק (Leak), נער טרנסג'נדר מתבגר, שמשחק כדורגל בקבוצת הנשים של קמפונג צ'נאנג, ופאן ואן (Pa Vann), גבר טרנס מאמן הקבוצה, שמהווה דמות אב ל-ליק ולשחקנים ושחקניות אחרות בצוות.
פא ואן בן ה-61 הקים את קבוצת הכדורגל ב-2009 כדי לעודד סולידריות בין שחקנים.יות מכל המגדרים והזהויות. בנוסף, הוא גם פתח את ביתו למתבגרים היותר הפגיעים ולעתים קרובות חסרי הבית, כולל ליק, ובכך סיפק לשחקנים ושחקניות מהקהילה הגאה מקום בטוח להיות בו הם עצמם.
אחרי שנים רבות בהן חי עם פא ואן, ליק, מונע על ידי הלחץ להרוויח יותר כסף עבור משפחתו ולאחר שנאלץ לעזוב את קבוצת הכדורגל בגלל גילו, מקבל החלטה שוברת לב לעבור לבירת קמבודיה, פנום פן, ולהשאיר מאחור את האדם האחד שהוא הכי אוהב.

אני בן

בסטיאן, נער טרנס צעיר מצ'ילה, נאלץ להתמודד עם תקופה מאתגרת מאוד בחיים: גיל ההתבגרות. זה הופך להיות קשה עוד יותר כאשר הוא צריך להשקיע את מירב מאמציו כדי לבטא את האינדיבידואליות שלו. בת דודתו, הבמאית לורנה זילרואלו, צילמה אותו מגיל 12 עד 18, וזכתה להיחשף לרגעים האינטימיים, הקשיים והמרגשים ביותר. זהו גם המסע שעוברים הוריו של בסטיאן, שהחליטו לתמוך בבנם למרות הקשיים, ובסופו של דבר הפכו לאקטיביסטים ופעילים בתחום. למרות תמיכה מבית, בסטיאן צריך לחצות מכשולים חברתיים וכלכליים העלולים לסכן את שאיפותיו.
הסיפור של בסטיאן מציג לנו את צ'ילה כמדינה סובלנית כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית הודות לדור החדש והליברלי הגדל בה.

האולאנדרים

פאולה, בטי ואווה הן שלוש נשים טרנסיות בשנות ה-60 לחייהן שמכירות זו את זו יותר מארבעים שנה. שלושתן החלו להתפרנס בצעירותן כעובדות מין באתונה, יוון.
ב-"האולאנדרים" (הרדוף הנחלים, הנפוץ ביוון כמו בישראל), בטי וקאלידו, אווה קומאריאנו ופאולה רבניוטי (Betty Vakalidou, Eva Koumarianou, Paola Revenioti) מבקרות מחדש במקומות השונים בעיר בהם נהגו לעבוד, להתרועע, לעבור הטרדות או להיעצר על ידי השוטרים, להילחם על זכויותיהן, ליהנות מהחיים ולמצוא אהבה. שלושתן מנהלות דיון לא מתנצל, הומוריסטי ומעצים על ההיסטוריה הקווירית של אתונה, כמו גם על ההיסטוריה של המיניות באזור הים התיכון ומחוצה לו.
את הסרט ביימה הפעילה החברתית ואשת הקולנוע פאולה רבניוטי שהיא גם אחת משלושת הגיבורות של הסרט. התכוננו ל-65 דקות היסטוריות והיסטריות שמצליחות להצחיק, לרגש וגם להעצים.

הקרנה בשיתוף פרויקט גילה להעצמה טרנסית

 

לתוך שמי

ארבעה חברים – ניק, ליאו, אנדריי ורף – בוחנים במבט לאחור את ילדותם ונעוריהם. הם חולקים את הזיכרונות והחוויות האישיים שלהם, גם אם אלו לא תמיד תואמים את הנורמות החברתיות. כל אחת מהביוגרפיות המגדריות שלהם שונה, ובכל זאת יש הקבלות וזה עוזר להם להבין אחד את השני ולהרגיש פחות לבד. לנגד המצלמה הם מנהלים שיחות על אהבה, זוגיות, בחירת שם, הטיפול ההורמונלי, החלטות לגבי ניתוחים והתמודדות מול הרשויות בתהליכים השונים. בעולם בינארי למהדרין, ובמיוחד באיטליה, שעדיין מאוד שמרנית, ההחלטה לקבוע את הזהות המגדרית של עצמך היא מעשה חתרני.
"לתוך שמי" מספק לגיבוריו מרחב בטוח לתאר את דרכם האישית לזהותם האמיתית. הסרט הוא תיאור רגיש של המסע שהם נאלצו לעבור, המכשולים שעליהם התגברו כדי ליישם את השינוי החברתי, הפיזי והמשפטי שהם כל כך יחלו לו.

לאחר ההקרנות תתקיים שיחה עם הבמאי והמפיקה.

בשיתוף המכון לתרבות איטלקית

לפני שנרקוד

ההקרנה ב-3.11 תכלול שיחה עם הבמאי וגיבורי הסרט.
הקרנה ב-5.11 בנוכחות הבמאי.

סרט המביא אל המסך הגדול את סיפורם של רקדני טנגו קווירי בסנט פטרסבורג שרוקדים מול דעות קדומות בתקווה לחולל שינוי עבור הקהילה הלהט"בקית.
תנועת הטנגו הקווירית לוקחת את הריקוד הפופולרי החושני ומפרשת אותו מחדש. אוטר (Otar) ומישה הם בני זוג, כוריאוגרפים ורקדנים מקצועיים, חברים בתנועה המאתגרת את המוסכמות של קהילת הטנגו המסורתית. במקביל לתחושת האופוריה של הריקוד, השמחה בשיעורי הריקוד ובמפגשים השונים עם חברות וחברי הקבוצה, ישנה גם תחושה של דאגה ולפעמים אף סכנה, במדינה שההומופוביה בה נפוצה ואפילו ממוסדת והיא איננה מספקת הגנה לחברי הקהילה הגאה. מצב זה מוביל את אוטר ומישה לקבל החלטה גורלית ולעלות לישראל. הסרט העדין והמרגש מלווה את הזוג בחודשים שלפני המעבר, כאשר הם צריכים להיפרד מהיקרים להם מכל.
"לפני שנרקוד" הוא סרטו התיעודי החדש של אלכסנדר מ. וינוגרדוב. סרטו הקודם "חשוף" (Bare) ליווה את החזרות על יצירת המחול הנועזת Anima Ardens (נשמה בוערת) שהוצג ב-TLVfest ב-2021.
"לפני שנרקוד" יוקרן בתל אביב מיד אחרי בכורתו העולמית בפסטיבל הקולנוע התיעודי בשפילד.

הקרנה נוספת: סינמטק ירושלים – 2.11 , 17:00

הפרק האחרון

ברנרד הוא גבר צרפתי המתחיל את הפרק האחרון בחייו. הוא עובר לדירה חדשה, שכנראה תהיה האחרונה.
הבמאי ג'אנלוקה מטרסה מתעד ללא פילטרים את עצמו ואת אהובו ברנרד, המבוגר ממנו בשנים רבות. הוא מתעד אותם מדברים על החיים והעבר, מקיימים יחסי מין, משחקים בשליטה וכניעה, אדון ועבד. יוצר קולנוע צעיר וסקרן ואהובו המבוגר, חובב BDSM, שאיבד את אהבת חייו במגיפת האיידס של שנות ה-80, ולפתע, אחרי שנים רבות, התאהב בבחור הצעיר ממנו. מה שנראה בהתחלה כהרפתקה מינית, הפך להרבה יותר מזה.
זהו סרט על חילופי דורות, על חברות, חיים, מוות, סקס, אהבה ועל התמודדות עם הסוף ההולך וקרב. "הפרק האחרון" הוא יצירה תיעודית אמיצה, ללא פילטרים.

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין מפורשות.

בשיתוף המכון לתרבות צרפתית

אליס

בהקרנה של 28.10 – נאומים בפתיחה

בבית מקלט לנערות מתבגרות בקולומביה, עשר נערות צעירות מתיישבות בזו אחר זו מול המצלמה ועוצמות את עיניהן. הן מתבקשות לדמיין את אליס, חברה דמיונית שהגיעה למקלט, ולספר את סיפור חייה. כמו המרואיינות, אליס נהגה להתגורר ברחובות בוגוטה. דמות דמיונית זאת היא ראשיתו של פרויקט דוקומנטרי ייחודי ויוצא דופן. אליס משמשת כנקודת כניסה רפלקטיבית ועדינה לסיפוריהן האישיים של הנערות. אליס הופכת למראה מצמררת ומרגשת עד דמעות של סיפור חייהן של עשרת הצעירות החושפות מול המצלמה טראומות עבר, סיפורי אהבה מפתיעים וגם את השאיפות והרצונות שלהן לעתיד. "אליס" היא אולי חברה דמיונית, אבל היא תיקח אתכם למסע מרגש אל תוך עולמן האישי של נערות שעברו הרבה מאד בגיל צעיר מדי ועכשיו מגיע להן ליהנות קצת מהחופש שהמקלט מספק, לפני שהן יוצאות למסע נוסף כנשים בוגרות.
עבודת הבימוי של הזוג קלייר וויסקופף וניקולס ואן המלריק רגישה, עדינה, חומלת ונותנת הצצה ייחודית וישירה לסיפורן של נערות שהחברה לא מבחינה בהן. לראשונה הן מישירות מבט למצלמה ומספרות את הסיפור שלהן, כאשר הן מנסות לשבור את המעגל שלתוכו חלקן נולדו.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום שבת 29.10, 20:30

בשיתוף עם המכון לתרבות רומנית

נלי ונדין


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


קולה של זמרת האופרה נלי מהדהד באמצע מחנה הריכוז רוונסבריק.
נלי ונדין נפגשו לראשונה בחג המולד בשנת 1944 בגיהנום של מחנה הריכוז, ושם החלו במערכת יחסים שתשנה את עולמן.
נלי מוסט-ווס הייתה זמרת אופרה בפריז, שנהגה לפקוד את הסלון הספרותי של נטלי קליפורד בארני בשנות ה-30. נדין הוואנג הייתה בתו המרדנית של שגריר סין בספרד. סילבי, נכדתה של נלי, מגלה בתוך קופסה נעולה של סבתא רישומי יומן, צילומי סופר 8 והקלטות אודיו. בעזרתם היא חושפת את סיפור האהבה הגדול מהחיים והלא ייאמן של נלי ונדין. במשך שנה אחת, הבמאי השבדי מעוטר השבחים והפרסים מגנוס גרטן ("רק השטן חי ללא תקווה") מלווה את הנכדה סילבי בחיפושיה בעקבות הסיפורים הבלתי מסופרים של סבתא נלי ובת זוגה נדין. התוצאה היא סרט תיעודי מרגש על מערכת יחסים עמוקה ואוהבת. זוהי עדות בלתי נשכחת לשתי נשים שהיו נחושות להיות חופשיות באמת, כמו גם על ההכרח בזיכרון אישי וקולקטיבי.

5 כוכבים – מרלין וניג, פורטפוליו
4.5 כוכבים – רון פוגל, אתר סרט
4 כוכבים – יעל שוב, טיים אאוט תל אביב
4 כוכבים – ריטה קורן, גל"צ
4 כוכבים – נחום מוכיח, אתר במה
4 כוכבים – איילת דקל, Midnight East
4 כוכבים, אלברט גבאי, סינמאקשן
4 כוכבים, עופר ליברגל, סריטה

93% באתר Rotten Tomatoes

""נלי ונדין" הוא סרט תיעודי, סרט שואה וגם סרט להט"בי וסרט פמיניסטי. אך מעל לכל הוא סרט מרחיב לב על אהבה גדולה ששרדה כנגד כל הסיכויים, וגם על כוחו של חיפוש מעמיק בארכיון משפחתי".
יעל שוב, טיים אאוט תל אביב

"תזכורת חיונית לכך שגם בתקופות חשוכות יש מי שלא מתבלבלות בין טוב לרע ולא מוותרות על תשוקת החיים."
דנה אולמרט, ראשת התכנית ללימודי מגדר באוני׳ ת״א

"באופן מאופק להפליא הסרט פורש סיפור אהבה שהיה נורא כפי שרק מלחמות יכולות לייצר, ונפלא כפי שרק החיים יודעים לתקן".
נירית אנדרמן, הארץ

"דיוקן דוקומנטרי של שתי נשים יוצאות דופן ושל אהבה עמוקה ואינסופית… סיפור מרתק ומעורר מחשבה."
יעל שנקר, פורטפוליו