ג'וילנד

"ג'וילנד" הנציג של פקיסטן לאוסקר 2023 זכה בצדק רב בפרס חבר השופטים במסגרת Un Certain Regard ("מבט מסוים") ובפרס הדקל הקווירי בפסטיבל קאן 2022. הוא גם זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הגאה 2022.

במרכז סרט הביכורים המרשים של סאים סאדיק ניצבת משפחה פקיסטנית מסורתית המתעמתת עם קונפליקט לא שגרתי כאשר בנם מתחיל להופיע במופע מחול עממי עם רקדנית טרנסג'נדרית. היידר רנה (עלי ג'ונג'ו) השקט והמובטל, שנשוי לאישה שדווקא כן עובדת – מומטאז (ראסטי פארוק), חי לכאורה בנישואים מאושרים וחיי משפחה מסודרים. השניים חיים תחת קורת גג אחת עם שאר שבט רנה. תחת הלחץ מצד אביו, היידר מוצא עבודה כרקדן גיבוי עבור ביבה (אלינה חאן), טרנסג'נדרית המשתתפת במופע בידור צבעוני בשם Joyland. דרך ביבה, היידר מצליח לאט לאט לפתוח את לבו ולגלות דרך חיים אחרת. בזמן שהיידר מגשים את עצמו, מומטאז מתחילה להיות מתוסכלת מהציפיות של החברה השמרנית שהיא תשאר בבית ותשרת את ראש השבט. "ג'וילנד" הוא סיפור מר-מתוק על תשוקה מודחקת והשאיפה להגשמה עצמית.

הפרה ששרה שיר אל העתיד

בכורה ארצית לאחד הסרטים המדוברים מפסטיבל סאנדנס האחרון. עם דימויים חושניים ותעוזה נרטיבית עדינה, "הפרה ששרה שיר לעתיד” מספק לקהל חזון קולנועי עשיר שלוכד את ההומני והבלתי ניתן להסבר באותה מידה.
ססיליה (ליאונור וארלה, "בלייד 2") היא מנתחת קשוחה והורה יחידנית, המסרבת לקבל את זהותה המגדרית של בתה הטרנסית. כשהיא מקבלת שיחה מאביה הקשיש (אלפרדו קסטרו, "מרחוק", "הנסיך") שמאמין כי ראה את אמה של ססיליה (מיה מאסטרו, הסדרות "כנופיית המאיה", "הנגיף" וסרט הגייז "סוף המאה") שמתה זה מכבר, ססיליה חוזרת לחווה המשפחתית ונתקלת בסדרה מדאיגה של תופעות מוזרות בקרב בעלי החיים.
בסרט הביכורים שלה יוצרת הבמאית פרנסיסקה אלגריה סיפור עם רוח רפאים, מלודרמה משפחתית, אגדה סוריאלסטית. היא מהרהרת על המציאות העכשווית, כאשר היא מסרבת לקטלג את יצירתה לז'אנר אחד מסוים. אין ספק שמדובר באחת הקולנועניות המסקרנות של תקופתנו.

סקירת הסרט (ללא ספוילרים)

הקרנות נוספות: סינמטק ירושלים – 3.11 – 18:00
סינמטק ראש פינה, יום חמישי 3.11, 20:30 – השלוחה הצפונית של הפסטיבל

Easy Tiger

"Easy Tiger" הוא דיוקן אינטימי של גבריות פגיעה במהלך רומן בלתי ניתן לעצירה.
רגע בלתי צפוי בפגישה עם לקוח חדש מעמת פסיכולוג עם העולם הפנימי שלו. כבר תקופה ארוכה שהוא מרגיש מנוכר ובודד בתוך הזוגיות שלו ובחיי העיר המושלמים, לכאורה. לראשונה בחייו, הטבע האנושי שלו מתפרץ כמעיין הנובע והוא אינו יכול לשלוט בתשוקותיו, מה שמאלץ אותו להתעמת עם מי שהוא לא רוצה להיות כדי לגלות מי הוא באמת.
בסרטו הראשון באורך מלא, השחקן והאמן קארל טויצצ'אבר מפרק את השפה הקולנועית ואת האמצעים של קול ותמונה כדי ליצור חוויה קולנועית ייחודית ויוצאת דופן שלא נראתה כמותה.

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל ערום מפורש.

עצמות

זו הייתה אמורה להיות התקופה המאושרת ביותר בחייה של ולריה. היא ובעלה ראול סוף סוף מגשימים את אחד החלומות שלהם – להיכנס להריון. בהתחלה הכל נראה מושלם, אולם בהדרגה מצב רוחה של ולריה משתנה. ככל שרגע האמת מתקרב, ולריה לא יכולה להתנער מהספק העצמי הכבד המכרסם בה ומהפחד המתפשט בתוך גופה. חזיונות של נוכחות מטרידה דמויית עכביש ואיומים על טבעיים אחרים, כולם פרי יצירתה של ישות המכונה "לה בונזרה" (La Bonzara). ולריה מגלה שהיא לא היחידה במשפחתה שהתמודדה עם השדים הקדמונים והיא יוצאת לעימות. היא מתחברת מחדש לחיים הישנים שלה, כולל אהבתה הראשונה, אוקטביה.
בסרט הקולנוע הראשון שלה, הבמאית מישל גרזה סרוורה, מספקת סרט אימה גולמי ואינטנסיבי, עם דימויים מטרידים שיגרמו לצופים להצטמרר מאימה. השחקנית נטליה סוליאן מייצרת דמות ראשית מורכבת שעושה בחירות קשות ועדיין מעוררת הזדהות רבה.

בשיתוף שגרירות מקסיקו

מארס אחד

יקיר פסטיבל סאנדנס 2022 מביא אל המסך סיפור התבגרות במשפחה ברזילאית ממעמד הפועלים, על רקע המהומות והשינויים החברתיים והפוליטיים לאחר הבחירות בהן ניצח בולסונרו ב-2019.
יוניס היא סטודנטית צעירה המתאהבת בפעם הראשונה. היא פוגשת במועדון את ג'ואנה ומייד נרקם ביניהן קשר מיוחד, אך היא מהססת לחשוף את סיפור אהבתה ולחלוק עם הוריה את זהותה המינית. אחיה הצעיר, דיוויניו (Deivinho), גם מסתיר סוד: הוא חולם להיות מדען ולהגיע יום אחד לחלל, בעוד אביו שוגה בחלומות שבנו הצעיר יהיה שחקן כדורגל מצליח שיוציא את המשפחה משכונת העוני.
תוך הימנעות מהמאפיינים הצפויים בסרטים מסוג זה, מרטינס מציג סיפור על אהבה ראשונה באופן טבעי, כאשר דווקא יוניס היא הדמות הבוגרת והאחראית, לעומת הוריה, שנראה כי אף פעם לא ממש התבגרו.
"מארס אחד" מספק לקהל דרמה אנושית, משפחתית ומרגשת, בכל הצבעים והמוזיקה שיש לברזיל להציע.

נציג ברזיל לאוסקר 2023

הקרנות נוספות: סינמטק חיפה ב-1.11

אולי ביום מן הימים

התסריטאית-במאית-שחקנית מישל אלן חוזרת ל TLVFest לאחר שהצגנו בעבר שניים מסרטיה: "בוץ' ג'יימי", ו-"S&M סאלי". סרטיה הקודמים היו קומדיות מהנות שריסקו סטריאוטיפים מגדריים, ואילו הפעם אלן מוכיחה שהיא לא רק יוצרת קומית מוכשרת אלא גם יוצרת דרמטית איכותית. "אולי ביום מן הימים" חושף את הצד הרציני שלה כקולנועית. הפעם היא עוסקת במערכות יחסים, שברון לב וזיכרון ולמרות הרבדים הדרמטים, הסרט עדיין שופע הומור.
אחרי שבת זוגה נפרדת ממנה, ג'יי יוצאת לטיול ברחבי ארה"ב עם תיק שיש בו דברים בסיסיים וטלפון ישן. היא מגיעה אל ביתה של חברת ילדות בקליפורניה ונסחפת אל זרם של זכרונות מרירים-מתוקים מהילדות שמציפים אותה. המשבר מגיע כאשר היא מבינה שבת זוגה לשעבר כבר יוצאת עם מישהי אחרת. במקביל היא מכירה את טומי, סטנדאפיסט חובב, שמתגלה כיותר משעשע מחוץ לבמה. עם אהבת נעוריה בחדר הסמוך ובת הזוג לשעבר שעדיין מתכתבת איתה בצ'אטים, ג'יי חייבת להחליט האם היא מתכוונת לצאת מהלימבו שהיא כלואה בו.

שלושה טיגריסים

סרטו החדש והנפלא של הבמאי גוסטבו וינגרה ("הפרח הכחול של נובאליס") מתרחש בסאו פאולו, בעתיד דיסטופי לא כל כך רחוק. בעיר מסתובב וירוס שתוקף בעיקר את המוח ואת היכולת לזכור. מדינה שלמה שכחה את העבר הקולוניאליסטי ואת הדיקטטורה האכזרית ששלטה במדינה. שלושה קוויריים צעירים נסחפים להרפתקאה סוריאליסטית בעיר גדולה שפעם היתה סואנת ואילו היום שקטה בגלל המגיפה והקפיטליזם המשתולל. הם מדברים על החוויות שלהם עם HIV, מקבלים טיפים לאיפור פנים, מבקרים קליינט קשיש ובסופו של דבר מגיעים לחנות עתיקות של זמרת בשם מירטה.
"שלושה טיגריסים" הוא יצירה קסומה וחכמה על חברות ואהבה בשולי החברה בעידן של מגיפה.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום חמישי 27.10, 20:30

רוע קטן


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


זהו סרטה השלישי המציג בפסטיבל של הבמאית הספרדיה רות קודלי ("נשים מובילות", "כוכב שני מימין") העובדת ומצלמת את סרטיה בקולומביה. בסרטה החדש היא שוב מביאה למסך הקולנוע יצירה אינטימית, סקסית ומלאת רגשות העוסקת בנשים קוויריות ומערכות היחסים הסוערות שלהן.
לאיה, מרטינה ואנטו (Laia, Martina and Anto) חיות יחדיו בשלישייה אוהבת. כאשר לאיה נוסעת להשתתף בצילומים של סרט, היא משאירה את מרטינה ואנטו לבד בקוטג' הגדול ורחב הידיים בעיירה הכפרית בה הן מתגוררות. לאיה היתה הדבק המחבר בין שתי הנשים, ועכשיו מרטינה ואנטו יצטרכו ללמוד להסתדר לבד. בהתחלה כל אחת שוקעת בעולמה האישי, אבל לאט לאט החומות הולכות ומתפוררות, והן מגלות שדווקא יש להן די הרבה במשותף. ככל שעבודתה של לאיה לוקחת יותר זמן, כך הן הולכות ומתקרבות.
השחקניות סילביה ורון ואנה מריה אוטלורה מעולות בתפקידים הראשיים. קודלי עצמה מגלמת את לאיה בחינניות רבה.

הריקנות שלי ואני

מבויים ברגישות וחמלה נדירים, "הריקנות שלי ואני", סרטו הדרמטי השני של הבמאי אדריאן סילבסטר (זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר TLVFest 2021 על יצירתו "משקעים"), הוא יצירה קולנועית הסובבת את עולמה של אישה טרנסג'נדרית צעירה שגרה בברצלונה ועובדת בעבודה לא מתגמלת במוקד טלפוני. היא כמהה ל"רומנטיקה רגילה" ולגבר שיאהב אותה כפי שהיא. היא מפנטזת על רומנים סוחפים עם גברים נאים ועל הקמת משפחה מסורתית. עם זאת, המציאות הרבה יותר מורכבת והיא נודדת בין דייטים מביכים בתקופה שהיא עוברת שינויים החיוניים לבריאותה.
סילבסטר מלווה את גיבורת הסרט בדרכה למצוא את מקומה בעולם, בחיי היומיום שלה וכשהיא מדברת בכנות עם עמיתים, חברים קווירים והגברים שהיא פוגשת דרך אפליקציות.
בתפקיד הראשי רפאלה פרז, שגם היתה שותפה בכתיבת התסריט, עם מבט של געגוע קבוע בעיניה, נוטפת פגיעות, נאיביות ואינטנסיביות.

הקרנה בשיתוף פרויקט גילה להעצמה טרנסית