"לבית אין תכלית אם לא גרים בו, לגוף אין משמעות אם לא מזדהים איתו, ללב אין נחמה כשאין בו אהבה" – זה מה שסשה כותב ביומנו במהלך מסע גילוי עצמי המתחקה אחר עברו רווי הטראומות בעיר ילדותו, צפת. סשה הוא אדם א־בינארי שהיגר לישראל עם משפחתו מברית־המועצות בשנת 1990, כשעוד היו לו שתי צמות. היום לסשה אין כלום חוץ מהאוטו שלו והמחברת, והוא מנסה להבין למה תוך שזירה בין עבר להווה, בין הזכרי לנקבי ובין מציאות לדמיון הוא חוזר לכל הבתים שבהם התגורר, אוסף זכרונות ומשחזר טראומות ומתעמת עם פחדיו העמוקים ביותר.
בתים
