כל האש

"אש תמשוך יותר תשומת לב מכל זעקה אחרת לעזרה", אמר ז'אן מישל בסקיאט.

ברונו נמצא במסלול התנגשות עם התשוקה הכי גדולה שלו, אש. הוא תיכוניסט צעיר המעלה ברשתות החברתיות סרטונים שבהם הוא שורף דברים. הוא נעזר בחברו הטוב ביותר איאן כדי לתעד את ההצתות שלו, שרק הולכות והופכות ליותר מסוכנות. הוא לא ממש מרוצה ממערכת היחסים החדשה של אמו. הוא גם לא מסוגל להתמודד עם כך שיש לו משיכה עזה לחברו שדווקא מאוד מעוניין בו. הוא מחליט באופן ספונטני לברוח לעיירה בה חיה נערה איתה הוא מתכתב באינסטגרם, וגם לה יש סודות משלה. המציאות תוביל אותו להתעמת עם מות אביו ועם הספקות לגבי המיניות שלו, אבל לא לפני שישאיר אחריו כאוס.

"כל האש" הוא סרט בעל אופי מסתורי, מלא תשוקה עזה העומדת להתפרץ ולכלות את הסביבה. קולנוע מקסיקני צעיר ויוצא דופן על גילוי מיניות, גיוון מיני והשלמה עצמית.

חתונה פרסית

.



ההקרנה ב- 28.12 תכלול טקס חלוקת פרסים לזוכי הפסטיבל


ליילה היא צעירה ניו יורקית, לסבית, איראנית-אמריקאית, המכילה בתוכה שתי תרבויות של מדינות המסוכסכות זו עם זו. היא שואפת למצוא איזון ולאמץ את השונה והמנוגד בזהויות שלה ולשלב אותם יחדיו. היא מתמודדת מצד אחד עם הדרישות של הוריה השמרניים המנסים לאחוז במסורת ומצד שני היא רוצה לחגוג את החופש הניו יורקי ואת זהותה האישית. היא עושה זאת תוך כדי שהיא מאתגרת באומץ את התוויות שהסביבה שלה ממהרת להצמיד לה. בזמן שמשפחתה מתאחדת בניו יורק לצורך השתלת הלב של אביה, ליילה מנסה להפריד בין חיי המשפחה לחייה האישיים. היא מנסה לשמור כמה שיותר מרחק מאמה הביקורתית, שירין, אבל כאשר סודות מתחילים להיחשף, כך גם ההקבלות המובהקות בין חייה לחיי אמה מתחילות לצוץ.

"חתונה פרסית" הוא קולנוע צבעוני, המשלב הומור ניו יורקי והומור פרסי אתני, קטעי ריקוד תוססים וגם סיפור נשי מצמרר ומורכב על נשים בדורות שונים המחליטות להישאר נאמנות לעצמן ולצאת נגד המוסכמות של המשפחות שלהן והחברה שבה הן גדלו. "חתונה פרסית" חוגג את סיפורן של אותן נשים והוא עושה זאת באופן אינטליגנטי, מרתק וללא התנצלות.

ריבייר

מנון בת ה-17, שחקנית הוקי מצטיינת, עוזבת את הרי שוויץ כדי לחפש אחרי אביה שנטש אותה ואת אמה לפני שנים. היא מגיעה לעיירה שכוחת אל בצרפת, סמוך לגבול השוויצרי, שם היא יוצרת קשרים חדשים ומתאהבת לראשונה. מנון נחושה להגשים את החלום שלה – להפוך לשחקנית הוקי מקצוענית, אך קודם היא צריכה להשלים עם נטייתה המינית וגם עם המציאות שבה הוריה לעולם לא יהיו שם בשבילה.
"ריבייר" מתאר מסע של נערה צעירה שכל העולם פועל נגדה, צעירה שצריכה להיאבק על מקומה כי שום דבר אינו מובן מאליו. השחקנית פלאבי דליין המגלמת את מנון מייצרת דמות קשוחה ומהפנטת מהרגע הראשון ועד האחרון. התכוננו לדרמה חזקה במיוחד.

 

התשוקה היחידה שלי

מאנון (לואיז שביוט, המוכרת מסרטו של נדב לפיד, "מילים נרדפות") היא צעירה חסרת מטרה, המחפשת משמעות לחייה. היא מחליטה באופן ספונטני להתחיל לעבוד במועדון החשפנות הפריזאי À Mon Seul Désir (התשוקה היחידה שלי), מקום בו חשפניות בעלות יצר אומנותי יכולות לקחת סיכונים מקצועיים ואמנותיים ולאתגר את הקהל שמגיע למקום.

היא מתחברת מיידית לקולגות החדשות שלה, במיוחד למיה (זיטה הנרו, "בידיים של אנני"), שחקנית שאפתנית עם בן זוג וילד. הקשר בין שתי הנשים מתעצם ככל שהן מבלות יותר זמן יחד ומאנון מוצאת את עצמה מתאהבת במיה. שתי הנשים פוצחות ברומן סודי במקום שבו חייב להיות גבול בין אהבה לעבודה.

הבמאית לוסי בורלטו יצרה סרט על עובדות מין במבט נשי לא שיפוטי. היא מתארת באופן מורכב את עולמן של הנשים שעובדות במועדון. התוצאה היא מסע קולנועי מפתיע ויוצא דופן עם שחקניות מעולות בתפקידים הראשיים וגם מספר הופעות אורח מפתיעות, ביניהן מלוויל פּוּפּוֹ ("זמן לעזוב"), פליקס מריטו ("120 פעימות בדקה"), הבמאי האגדי פרדריק ויסמן והשחקנית אריאן לאבה ("הלובסטר").

בשיתוף שגרירות צרפת

השיבה

אחרי שהצגנו בפסטיבל 2021 את "השבר", סרטה המעולה של הבמאית קתרין קורסיני, היא חוזרת עם דרמה מעניינת נוספת שהשתתפה בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן.
חדיג'ה (Khédidja) עובדת אצל משפחה פריזאית עשירה שהציעה לה לטפל בילדים שלהם במהלך חופשת הקיץ באי קורסיקה. היא מביאה איתה את שתי בנותיה המתבגרות ג'סיקה ופארה. זו הזדמנות עבור האם ושתי בנותיה לחזור לאי שעזבו בחופזה 15 שנה קודם לכן בנסיבות טרגיות. בעוד האם מתחבטת בזיכרונותיה, שתי הבנות מתמכרות לכל פיתוי הקיץ: מפגשים בלתי צפויים, חוויות אהבה ראשונה ומסיבות אל תוך הלילה. בין לבין גם צצות שאלות על העבר המשפחתי באי, מה שמוביל את הבנות לגלות שישנם צדדים נוספים לגרסה של אמן אותם היא לא חשפה.

כמו בסרטה הקודם, קורסיני יוצרת מיקרוקוסמוס חברתי של מתחים על רקע גזע, מין ומגדר עם סיפור נשי מעצים ומרגש. "השיבה" הוא דרמה שלא תשאיר את קהל אדיש לכל אורכו.

 

בשיתוף שגרירות צרפת

"נצנצים ואבדון" – סרט נעילה

זקוקים למנה של גליטר מוזיקלי רומנטי ונוצץ? קבלו את הסרט החדש של יוצרי הלהיט הקלאסי "Were the World Mine" ("לו העולם היה שלי", 2008) ו-"שוב שלום" שהוקרן ב TLVfest בשנת 2017. והפעם עם הלהיטים של זוכות פרס הגראמי, האייקוניות הקוויריות והלסביות, להקת "אינדיגו גירלז".
דום (Doom, מילולית "אבדון") הוא מוזיקאי צעיר ושאפתן. גליטר (מילולית "נצנצים", אלכס דיאז) הוא אקרובט וליצן שחולם ללמוד בפריז. השניים מתאהבים במהלך קיץ אחד, עם שיחות נפש בשעות הלילה המאוחרות וכמובן המון שירים וריקודים. מערכת היחסים שלהם עומדת למבחן כאשר האמהות הדומיננטיות של שניהם מנסות להשפיע על התוכניות שלהם להגשים את חלומותיהם. את האמהות מגלמות מינג-נה וון ומיסי פייל הנפלאות.

הסרט צולם במקסיקו סיטי ומשתמש בארכיטקטורה של העיר והנופים המופלאים של סביבתה להשגת יצירתיות ויזואלית פנטסטית עם רומנטיקה מוזיקלית קווירית קיטשית מסחררת חושים. הסרט גם מתהדר בשפע הופעות אורח של כוכבות להט"בקיות נוצצות כמו ליה דלריה, טיג נוטארו, קייט פירסון מהלהקה B-52, מלכת הדראג פפרמינט, כוכבת ברודווי בת' מאלון, ו"אינדיגו גירלז" עצמן, איימי ריי ואמילי סאליירס.

 

מעברים

תומאס הוא קולנוען גרמני, שנמצא במתח רב לקראת סיום צילומי הסרט שלו בפריז. ביום האחרון מתקיימת מסיבת סיום אותה תומאס מתחיל בזרועות בעלו הבריטי מרטין, אבל מסיים בזרועותיה של אגאת, מורה צעירה בבית ספר יסודי. זאת נופלת בקסמו ומה שמתחיל כריקוד פלרטטני, מתפתח ללילה מפתיע מלא תשוקה (ובהמשך אף ליותר). למחרת בבוקר, תומס מספר בפתיחות למרטין שהוא שכב עם אישה, מה שמכניס את הזוג לסחרחורת של רגשות שעתידה לשנות את גורלם.

הקולנוען הניו יורקי הגאה, איירה סאקס ("חיי נישואין", "אהבה היא מוזרה", "השאר את האור דולק"), מביא אל המסך הגדול סרט מלא תשוקה ויפהפה עד כאב. סרט שיש בו רגעי צחוק ועצב על שלישייה בלתי צפויה בעיר האורות פריז. בהשתתפות השחקנים הצעירים הטובים ביותר של תקופתנו: פרנץ רוגובסקי ("חופש מוחלט"), בן וישו ("ענן אטלס", "פדינגטון"), אדל אקסרקופולוס ("כחול זה הצבע החם ביותר"), ארוואן קפואה פאלה ("נער החורף").
מוגבל מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין נועזות.

עשרים אלף מינים של דבורים

סרט הביכורים המופלא של אסטיבליז אורסולה סולגורן השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין וזיכה את סופיה אוטרו, השחקנית הצעירה בת ה-10, בפרס לתפקיד הראשי הטוב ביותר.

מדובר בדרמה משפחתית פסטורלית, אפילו ניתן להגדיר את האווירה שלה כאימפרסיוניסטית. הסרט צולם בחבל הבאסקים שבצפון ספרד ועוקב אחר חופשת הקיץ של אם ושלושת ילדיה. על רקע סביבה כפרית שמרנית לוסיה בת השמונה אינה יכולה עוד לשמור בבטן את הסוד שלה.

אסטיבליז אורסולה סולגורן, שזהו סרטה הארוך הראשון, יוצרת דרמה שטופת שמש וחשופה באופן רגשי.
היא לוקחת את הקהל למסע קולנועי אינטימי כאשר היא מתארת את עולמן של גיבורות הסרט – הבת, האם, הסבתא והנשים השונות החיות בכפר הבסקי שבו הן הכוח המניע והשולט. הן מגוונות ושונות כמו המינים הרבים שיש לדבורים. סולגורן, שגם כתבה את התסריט, מטפלת בנושא בעדינות ויוצרת תחושה טבעית, לעיתים על סף ההתבוננות. התגלית סופיה אוטרו מספקת כאן הופעה קורעת לב שלא תשאיר עין אחת יבשה בתום הסרט.

בשיתוף שגרירות ספרד

יריב

אימאן הוא אלוף היאבקות לשעבר הנודד בשוודיה בין אכסניות פליטים ביחד עם אשתו מרים ושתי הבנות שלהם. הוא נמלט מאירן, ארץ הולדתו, מחשש לרדיפה בעקבות פשע אלים שביצע. הוא מחפש דרכים להבטיח לרעייתו ובנותיו מגורים, ומרוויח כסף על ידי עבודה כשליח פיצות על אופנוע שלג. כשמרים נכנסת להריון שלישי מפתיע והשיחות עם רשויות ההגירה בשבדיה הופכות לקשות יותר, אימאן מחליט לחדש את הקריירה שלו כמתאבק, על אף הבטחתו למרים לא לעסוק שוב בספורט המסוכן.
הוא מקווה שהצטרפות לנבחרת שוודיה תעזור לו לקבל אישור שהייה מיוחד כספורטאי. הכישורים שלו חוזרים במהירות וזוכים להערכה בנבחרת המקומית וגם מאחד הספורטאים (ביורן אלגרד, "האם אנחנו אבודים לנצח"). הסיבות העמוקות יותר שהובילו להימלטותו של אימאן עומדות לצוף מעל לפני השטח.

בסרטו השני, הבמאי\תסריטאי מילאד עלמי נעזר בצוות שחקנים מעולה בראשותו של פיימן מעדי, ויוצר דרמה חברתית מורכבת ובעלת רבדים על התנגשות תרבויות, זהויות וכיצד הפרטי הולך לאיבוד בתוך הפוליטי.
נציג שוודיה לאוסקר 2024.

 

בשיתוף שגרירות שוודיה
       

 

כל צבעי העולם הם בין שחור ללבן

במבינו (Bambino) הוא רווק מאושר החי בלאגוס, ניגריה. הוא עובד כנהג משלוחים ויש לו משכורת קבועה, גם אם הקידום שהובטח לו לפני זמן רב מעוכב. בשכונה הוא נחשב לאדם מוערך שעוזר כלכלית כמיטב יכולתו ונדיב כשאנשים מאחרים להחזיר לו חובות. יש לו מערכת יחסים עם שכנתו איפיינוה (Ifeyinwa) אך הוא לא ממש נלהב למסד אותה. כאשר במבינו פוגש את באווה (Bawa) הכריזמטי, השניים מתיידדים במהירות. במבינו מסייע לבאווה כמודל עבור תחרות צילום שהוא לוקח בה חלק וככול שתדירות הפגישות הולכת וגוברת כך גם מערכת היחסים בין השניים הופכת ליותר אינטימית.

הבמאי, התסריטאי והמפיק באבאטונדה אפלואו מביא אל המסך סיפור אהבה מאופק, תמים ורך בין שני גברים, בסרט על מציאת אהבה היכן שאתה הכי פחות מצפה לה.
מדובר ביצירה אמיצה במיוחד כי בניגריה יחסי מין הומוסקסואלים נחשבים לטאבו ועבירה פלילית, כאשר בדרום ניגריה מדובר בעונש של עד 14 שנות מאסר ובצפון ניגריה המוסלמית העונש הוא סקילה פומבית.