עשוי להפליא ~ להטבקים דתיים

סרטם התיעודי הראשון באורך מלא של יובל דוד ובן זוגו, מארק מקדרמוט, מתאר את הקשיים של להט"בקים קתולים רבים מול עמדת הכנסיה הקתולית הרשמית נגד הומוסקסואלית.
הסרט בוחן את האתגרים והשאיפות של להט"בקים קתולים, לאור דחייתם מתוך הכנסייה, והוא מתמקד דווקא בכנסייה הקתולית משום שהיא אחד הארגונים הדתיים הגדולים ביותר בעולם, ועמדתה נגד הקהילה הגאה ידועה לשמצה.
הסרט כולל ראיונות עם התומכים המובילים של קתולים להט"בקים, בינהם נזירה לסבית חלוצית, כומר הומו גלוי, שגריר ארה"ב לשעבר בוותיקן ומנהיגים ופעילים משפיעים אחרים.
במקביל, הסרט מתעד פרויקט אמנות שיוצר איקונוגרפיה מצולמת חסרת תקדים, המציגה אנשים להט"בקים מרקעים אתניים מגוונים, ממגדרים והעדפות מיניות שונות, שעוברים אודישנים כדי לגלם את ישו. המסע של השחקנים לוקח את הקהל למסע של חיפוש ושינוי דרך כוחה של האמנות.

ההקרנות בנוכחות הבמאי, המפיק ומלחין הפסקול. בסיום ההקרנות תתקיים שיחה.

לאחר ההקרנה תתקיים מסיבה ב שניט – SCHNITT BREWING COMPANY רחוב הארבעה 12

Interviewees: fmr. Ambassador Miguel Díaz, Marianne Duddy-Burke, Sister Jeannine Gramick, Natalia Imperatori-Lee, Father James Martin, Father Bryan Massingale, Xorje Olivares, Cathy Renna, Jason Steidl, Stanley “J.R.” Zerkowski
Actors/Models: Glori Dei Filippone, Justin Flo, Omi Ford, Matthew Menendez, Tristan Shuler, Regan Teller, Kyle Glen Ullsperger, Maxwell Vice, Kamaria Monee Williams, S.J, Sister Jeannine Grammick.
Additional interviewees: Lindsay Adler, Brendan Cannon, Amy Gossels, Ross Murray

Social Media Toolkit

 

רקס גילדו – הריקוד האחרון

ותיק הבמאים הקווירים בגרמניה, רוזה פון פראונהיים בן ה-79, רוקח בסרטו החדש דוקו-דרמה (שילוב של סרט תיעודי וסצנות מבוימות עם שחקנים) טראגית וקאמפית החושפת את סיפורו של מי שנחשב לאלביס או לקליף ריצ'רד הגרמני – רקס גילדו (Rex Gildo).
מי שהיה אחד הזמרים המצליחים ביותר בגרמניה בשנות ה-60 וה-70, מצא את עצמו מופיע בפסטיבלי פולק וקניונים בשנות ה-80 וה-90 כאשר הקריירה שלו החלה לדעוך. בזמן שהוא המשיך להופיע ולהיות סמל מין, הוא גם המשיך לזייף נישואין מאושרים לבת דודתו, למרות שהוא בעצם היה בן זוגו של סוכנו וניהל שלל רומנים, ביניהם עם הנהג והעוזר האישי שלו.
רוזה פון פראונהיים מספר את סיפור חייו של גילדו, כאשר הוא מציג את הכאב הנורא של חיים בארון, למרות ובגלל ההצלחה הגדולה. הסרט משלב ראיונות עם זמרות ושחקניות שהופיעו עם גילדו והוצגו ע"י צהובונים כבנות זוגו, כמו ורה צ'כובה וקורנליה פרובוס האייקוניות.

בשיתוף מכון גתה

אני בן

בסטיאן, נער טרנס צעיר מצ'ילה, נאלץ להתמודד עם תקופה מאתגרת מאוד בחיים: גיל ההתבגרות. זה הופך להיות קשה עוד יותר כאשר הוא צריך להשקיע את מירב מאמציו כדי לבטא את האינדיבידואליות שלו. בת דודתו, הבמאית לורנה זילרואלו, צילמה אותו מגיל 12 עד 18, וזכתה להיחשף לרגעים האינטימיים, הקשיים והמרגשים ביותר. זהו גם המסע שעוברים הוריו של בסטיאן, שהחליטו לתמוך בבנם למרות הקשיים, ובסופו של דבר הפכו לאקטיביסטים ופעילים בתחום. למרות תמיכה מבית, בסטיאן צריך לחצות מכשולים חברתיים וכלכליים העלולים לסכן את שאיפותיו.
הסיפור של בסטיאן מציג לנו את צ'ילה כמדינה סובלנית כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית הודות לדור החדש והליברלי הגדל בה.

האולאנדרים

פאולה, בטי ואווה הן שלוש נשים טרנסיות בשנות ה-60 לחייהן שמכירות זו את זו יותר מארבעים שנה. שלושתן החלו להתפרנס בצעירותן כעובדות מין באתונה, יוון.
ב-"האולאנדרים" (הרדוף הנחלים, הנפוץ ביוון כמו בישראל), בטי וקאלידו, אווה קומאריאנו ופאולה רבניוטי (Betty Vakalidou, Eva Koumarianou, Paola Revenioti) מבקרות מחדש במקומות השונים בעיר בהם נהגו לעבוד, להתרועע, לעבור הטרדות או להיעצר על ידי השוטרים, להילחם על זכויותיהן, ליהנות מהחיים ולמצוא אהבה. שלושתן מנהלות דיון לא מתנצל, הומוריסטי ומעצים על ההיסטוריה הקווירית של אתונה, כמו גם על ההיסטוריה של המיניות באזור הים התיכון ומחוצה לו.
את הסרט ביימה הפעילה החברתית ואשת הקולנוע פאולה רבניוטי שהיא גם אחת משלושת הגיבורות של הסרט. התכוננו ל-65 דקות היסטוריות והיסטריות שמצליחות להצחיק, לרגש וגם להעצים.

לתוך שמי

ארבעה חברים – ניק, ליאו, אנדריי ורף – בוחנים במבט לאחור את ילדותם ונעוריהם. הם חולקים את הזיכרונות והחוויות האישיים שלהם, גם אם אלו לא תמיד תואמים את הנורמות החברתיות. כל אחת מהביוגרפיות המגדריות שלהם שונה, ובכל זאת יש הקבלות וזה עוזר להם להבין אחד את השני ולהרגיש פחות לבד. לנגד המצלמה הם מנהלים שיחות על אהבה, זוגיות, בחירת שם, הטיפול ההורמונלי, החלטות לגבי ניתוחים והתמודדות מול הרשויות בתהליכים השונים. בעולם בינארי למהדרין, ובמיוחד באיטליה, שעדיין מאוד שמרנית, ההחלטה לקבוע את הזהות המגדרית של עצמך היא מעשה חתרני.
"לתוך שמי" מספק לגיבוריו מרחב בטוח לתאר את דרכם האישית לזהותם האמיתית. הסרט הוא תיאור רגיש של המסע שהם נאלצו לעבור, המכשולים שעליהם התגברו כדי ליישם את השינוי החברתי, הפיזי והמשפטי שהם כל כך יחלו לו.

לאחר ההקרנות תתקיים שיחה עם הבמאי והמפיקה.

בשיתוף המכון לתרבות איטלקית

ג'נט

ג'נט אינה דומה לאף דמות שפגשתם בעבר. היא מפתחת גוף תחרותית, מאמנת כושר, אם חד הורית, לסבית, ואחת הניצולות של הירי ההמוני במועדון הלילה Pulse באורלנדו ב-2016, שבו נרצחו 49 בני אדם ונפצעו עוד 53.
הסרט מתחיל לאחר הטבח ועוקב אחרי מסע ההתאוששות של ג'נט, כאשר היא מוצאת תמיכה וריפוי דרך הקהילה. הסרט גם בוחן את מערכת היחסים המתוחה בינה ובין אמה השמרנית, המסרבת לקבל את זהותה של ג'נט כלסבית, וגם את המסע שלה לפורטו ריקו כדי לעזור למשפחה שנשארה שם ושרדה סופת הוריקן קטלנית.
הבמאית מאריס קוראן מספקת הצצה לחייה של אישה אחת חזקה, אמיצה, אך גם פגיעה. היא מציגה את דמותה המורכבת והאנושית על שלל גווניה ואת הדרך שלה להתמודד עם הטראומה והטרגדיה אחרי הטבח הנוראי. התוצאה מעצימה ומציגה לקהל אישה מעוררת השראה.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום שישי 28.10, 16:00

אמהות לביאות

הבמאית דרשה קי ביימה סרט תיעודי מרגש ואינטימי על איך אהבה של אמהות יכולה לחולל שינוי.
"אמהות לביאות" הוא סיפורן של נשים שעיצבו מחדש כמעט כל היבט בחייהן על ידי אהבה. על אף שהן גדלו בסביבה נוצרית אוונגליסטית פונדמנטליסטית, קבוצת "אמהות לביאות" מוכנה להסתכן באובדן חברים, משפחה והקהילות הדתיות בהן גדלו כדי לשמור על בטיחות ילדיהן – גם אם זה מאתגר את מערכת האמונות שלהן וקורע את עולמן המורכב מפוליטיקה, דת ואהבה.
התוצאה היא קולנוע תיעודי חברתי סוחף על מאבק שמובילות נשים אמיצות הנלחמות בלהט"בופוביה.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום שבת 29.10, 18:00

לפני שנרקוד

ההקרנה ב-3.11 תכלול שיחה עם הבמאי וגיבורי הסרט.
הקרנה ב-5.11 בנוכחות הבמאי.

סרט המביא אל המסך הגדול את סיפורם של רקדני טנגו קווירי בסנט פטרסבורג שרוקדים מול דעות קדומות בתקווה לחולל שינוי עבור הקהילה הלהט"בקית.
תנועת הטנגו הקווירית לוקחת את הריקוד הפופולרי החושני ומפרשת אותו מחדש. אוטר (Otar) ומישה הם בני זוג, כוריאוגרפים ורקדנים מקצועיים, חברים בתנועה המאתגרת את המוסכמות של קהילת הטנגו המסורתית. במקביל לתחושת האופוריה של הריקוד, השמחה בשיעורי הריקוד ובמפגשים השונים עם חברות וחברי הקבוצה, ישנה גם תחושה של דאגה ולפעמים אף סכנה, במדינה שההומופוביה בה נפוצה ואפילו ממוסדת והיא איננה מספקת הגנה לחברי הקהילה הגאה. מצב זה מוביל את אוטר ומישה לקבל החלטה גורלית ולעלות לישראל. הסרט העדין והמרגש מלווה את הזוג בחודשים שלפני המעבר, כאשר הם צריכים להיפרד מהיקרים להם מכל.
"לפני שנרקוד" הוא סרטו התיעודי החדש של אלכסנדר מ. וינוגרדוב. סרטו הקודם "חשוף" (Bare) ליווה את החזרות על יצירת המחול הנועזת Anima Ardens (נשמה בוערת) שהוצג ב-TLVfest ב-2021.
"לפני שנרקוד" יוקרן בתל אביב מיד אחרי בכורתו העולמית בפסטיבל הקולנוע התיעודי בשפילד.

הקרנה נוספת: סינמטק ירושלים – 2.11 , 17:00

מאה אחוז גבר: סיפורו של מגזין

יותר מאופנה שערורייתית, דוגמנים חתיכים ותחתונים שלא משאירים מקום לדמיון, "מאה אחוז גבר" הוא מסע לאורך שלושה עשורים שבו מגזין האופנה הבינלאומי לגברים השפיע על עולם האופנה, תפיסת הגבריות וזכויות הומואים. בתקופת השיא שלו הוא הכניס מעל 120 מיליון דולר והגיע לתפוצה של למעלה מ-3 מיליון עותקים למגזין. The International Male פנה לקהל של גברים הומואים וסטרייטים כאחד. תמונות של גברים לבושים בחושניות היו שער כניסה לעולם הפנטזיה המספק בריחה ממשבר האיידס וההומופוביה. לגברים סטרייטים הקטלוג נתן אפשרות לקחת סיכונים אופנתיים וליהנות מביטוי משוחרר יותר של מיניות מבלי לאיים על תפיסת הגבריות והנטיה המינית שלהם.
"מאה אחוז גבר: סיפורו של מגזין The International Male" הוא מחווה אסתטית ותרבותית ייחודית לשנות ה-80 וכולל גם הצצה לצילומי מגזין שלא נראו עד כה.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום שישי 4.11, 14:00

הפרק האחרון

ברנרד הוא גבר צרפתי המתחיל את הפרק האחרון בחייו. הוא עובר לדירה חדשה, שכנראה תהיה האחרונה.
הבמאי ג'אנלוקה מטרסה מתעד ללא פילטרים את עצמו ואת אהובו ברנרד, המבוגר ממנו בשנים רבות. הוא מתעד אותם מדברים על החיים והעבר, מקיימים יחסי מין, משחקים בשליטה וכניעה, אדון ועבד. יוצר קולנוע צעיר וסקרן ואהובו המבוגר, חובב BDSM, שאיבד את אהבת חייו במגיפת האיידס של שנות ה-80, ולפתע, אחרי שנים רבות, התאהב בבחור הצעיר ממנו. מה שנראה בהתחלה כהרפתקה מינית, הפך להרבה יותר מזה.
זהו סרט על חילופי דורות, על חברות, חיים, מוות, סקס, אהבה ועל התמודדות עם הסוף ההולך וקרב. "הפרק האחרון" הוא יצירה תיעודית אמיצה, ללא פילטרים.

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין מפורשות.

בשיתוף המכון לתרבות צרפתית