ישראל, 2025, 4 דקות, עברית עם כתוביות בעברית

בשיר ובקליפ יובל חוקר את הקשר עם אמא שלו- מילדות ועד היום, מזווית אישית וגאה. מלבד הקשר האישי, יובל חוקר את הקשר בין הומואים לאמהות בכלל – זה קשר מיוחד, לרוב חזק מאוד, יש איזו הבנה מאוד עמוקה כבר מהארון וגם בשלבים מאוחרים. עולות שאלות על הארון כבר מהילדות- ״לא תמיד ידעת אבל ניחשת, אני בטוח״, על בעיות דימוי גוף בגיל ההתבגרות- ״תולש שיערות ברשלנות- באת עם פינצטה, סידרת לי גבות״. עולה גם הצורך להנגיש לאמא את הקושי למצוא זוגיות בקהילה- ״כשאת שואלת על בן זוג את רוצה שאני אהיה מאושר, מה אני אעשה אמא שאין לי שום דבר. קשה לי עם בנים ולבנים קשה איתי, הלוואי שזה היה יותר קל, הייתי מביא אותו לארוחת שישי". הקליפ עצמו צבעוני- מבחינת הרקעים, הסטיילינג, יש דימוי של ערימת כביסה, ישיבה על כיסא בכיתה, חדר אמבטיה- דימויים לילדות, צבעוניות, תשוקה.

בימוי: גיא חזם
הפקה: גיא חזם